ע"ר 14764-12-14 אפרת נ' בלושטיין ואח'

לפניי הודעת ערעור על החלטת רשם בית המשפט (מר דורון יעקבי), מיום 18.11.14, בה נקבע שהמערער הוא מורשה לקבלת כתבי בי דין מטעם המשיבים 2,3 (להלן: "הנתבעים") בהתאם לתקנה 477 ו- 482 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיב 1 (להלן: "התובע") הגיש תביעה כספית כנגד המשיבים 2-5 לבית משפט זה לתשלום שכר טרחה.

המשיב 2, שהוא עו"ד, הוא הבעלים של המשיבה 3 שהינה, משרד עריכת דין בניו-יורק.

המערער הינו בא כוחו של המשיב 5 במסגרת התובענה שהוגשה.

התובע הגיש יחד עם התובענה, בקשה לפיה יותר לו להמציא את כתבי בי הדין לנתבעים באמצעות המערער, לאחר שהמערער הודיע לו שאינו מורשה לקבל כתבי בי-דין מאת הנתבעים.

התובע אף הגיש בקשה להכיר במערער כמורשה לקבלת כתבי בי דין.

לאחר סבב התשובות, ניתנה החלטת הרשם הנכבד מושא ערעור זה כך: " לאחר עיון בטענות הצדדים על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל הבקשה לפיה ניתן לבצע המסירה למשיבים 1-2 [הם הנתבעים דכאן – ע.מ.] באמצעות עו"ד דניאל אפרת וכי עו"ד אפרת מורשה לקבלת כתבי בי דין מטעם המשיבים בהתאם לתקנה 477 ו 482- א לתקסד"א. מטענות הצדדים על נספחיהם אני למד כי קיים כיתוב מפורש באתר של עו"ד אפרת עד להמצאת כתב התביעה לידיו ולפיו "משרדו משמש כנציגות של משרד עו"ד וייס פורת ושות' מתל-אביב ומשרד עורכי הדין סאני ברקת מניו יורק". מחיקת הכיתוב מהאתר לאחר המצאת כתב התביעה אינה עומדת לזכותו של עו"ד אפרת בכל הקשור לטענתו כי אינו מורשה למרות שמשמש נציג על פי הודאתו בפרסום באתר. מהטענות אני אף למד כי עו"ד ברכץ הודיע לתובע כי הוא מצוי בקשר עסקי ויחסי עבודה עם עו"ד אפרת. חיזוק לכך, אף נמצא בטענות שהועלו ע"י התובע, בהתכתבויות ובמיילים וכן בפגישה שהתקיימה בין התובע למשיבים 1-2 שבמהלכן נודע כי התביעה הובאה לידיעתם. הדרך לכך, כך נראה, הינה באמצעות עו"ד אפרת, שאיש זולתו לא קיבל התביעה עד אותה פגישה. הפסיקה אינה קובעת חובה כי הסכם מחוייב להיחתם בין נתבע למורשה והפרשנות המרחיבה הינה קיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לנתבע, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע ההליכים שהוגשו נגדו. אין צורך בקשר הדוק בין המורשה לבין הנתבע. בפועל, קיימת אינדיקציה ברורה שהמשיבים 1-2 יודעים אודות התביעה וידיעה זו כך נראה הובאה באמצעות עו"ד אפרת. יחד עם זאת, אני סבור כי יש להמציא כתב התביעה על נספחיו וההזמנה לדין כמו גם ההחלטה דנן למורשה לא באמצעות אי מייל כי באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, ואני מורה לתובע לעשות כן. המשיבים 1-2 יגישו כתב הגנה לתיק בית המשפט עם עותק לצד שכנגד בתוך 30 יום ממועד המסירה".

המערער טוען, כי אין ראיה שהוא מורשה של הנתבעים.

לטענת המערער, הרי על אף כי בדף הפייסבוק שלו נכתב כי הוא משמש נציג המשיבה 2 בישראל, הרי הוא הבהיר לתובע מספר פעמים כי האמור בדף הפייסבוק זה נעשה על ידו ללא סמכות וללא הסכמת הנתבעים.

עוד טען כי הוא מחק את האמור מדף הפייסבוק, לאחר שהתובע הסב את תשומת ליבו לכך, ולכן – לשיטת המערער - קביעת הרשם שהכיתוב נמחק לאחר הגשת כתב התביעה אינה מדוייקת.

כבר עתה ייאמר – כי אכן שגה הרשם הנכבד כי מחיקת האמור מהפייסבוק היתה עוד בטרם קיבל לידיו את כתב התביעה, אולם כפי שייאמר בהמשך, אין לכך כל נפקות לתוצאה אליה אגיע.