ע"פ 8959-14 בן סימון נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דין מיום 26.10.2014 ועל גזר דין מיום 16.11.2014 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ק' רג'יניאנו) בת"פ 18318-08-13, במסגרתם הורשע המערער בביצוע עבירה של עסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ובביצוע עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. כן, נגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה לפי סעיף 144 לחוק; קנס בסך של 6,000 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו; שלושה חודשי מאסר בגין עבירת הסמים שירוצו בחופף למאסר של 42 החודשים; ושבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום גזר הדין, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

כתב האישום

2. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות בהן הוא הורשע. לפי עובדות כתב האישום, המערער החזיק ברכב יונדאי (להלן: היונדאי) החל ממועד לא ידוע ועד ליום 26.7.2013. בפרק זמן מסוים במהלך תקופה זו, החזיק המערער בתא המטען של היונדאי שני מטעני חבלה בתוך שתי שקיות שחורות. ביום 26.7.2013, בסמוך לשעה 22:05, הגיע לבית המערער ברחוב *** ****, אדם שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר) ברכב מאזדה 3 (להלן: המאזדה 3). האחר ניגש לפתח ביתו של המערער, ודקה לאחר מכן השניים יצאו כשהם משוחחים ביניהם. כעבור מספר דקות ניגש האחר ליונדאי, אשר חנתה כל אותו לילה ברחוב הידידות, רחוב סמוך לרחוב ****. הוא פתח את תא המטען, התבונן בתוכנו ממושכות וסגר אותו. לאחר מכן הוא שב אל המערער אשר המתין מחוץ לביתו, הם שוחחו ואז האחר עזב את המקום.
3. עוד על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.7.2013 בסמוך לשעה 22:44, רכב מסוג מאזדה 6 (להלן: המאזדה 6) עצר ליד בית המערער. ממושב הנהג יצא הנאשם 2 כאשר הנאשם 3 נותר ישוב ברכב. בינתיים המערער יצא מביתו והוא והנאשם 2 הלכו לכיוון רחוב הידידות, שם הם הסתכלו לעבר היונדאי ולאחר מכן הלכו חזרה. המערער המתין מחוץ לכניסה לביתו, בעוד שהנאשם 2 חזר למאזדה 6, ונסע יחד עם הנאשם 3 לחנות בסמוך ליונדאי. הנאשם 2 יצא מהמאזדה 6, פתח את תא המטען של היונדאי, הוציא מתוכה את השקיות השחורות, חזר עמן למאזדה 6 ונסע יחד עם הנאשם 3 חזרה לעבר המערער. המערער התקרב לרכבם, שוחח עם הנאשם 2 ואז הם עזבו את המקום. מיד בסמוך לאחר מכן, כוחות משטרה אשר דיווחו על פעילותם של המערער והנאשמים הנוספים, חסמו את דרכם של הנאשמים 2 ו-3. השניים ניסו להימלט אך נתפסו על ידי השוטרים.
4. לבסוף על פי עובדות כתב האישום, במהלך החיפוש שנערך בבית המערער, נמצאו בשידה הסמוכה למיטתו 1.26 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין המחולק לשלוש מנות.

בית המשפט המחוזי

הכרעת הדין

5. תחילה המערער ונאשמים 2 ו-3 כפרו במיוחס להם, אך לאחר שהחלה שמיעת הראיות, נאשמים 2 ו-3 הודו והורשעו, ודינם נגזר במסגרת הסדר טיעון. על כן, הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי נגעה למערער בלבד.
6. בית המשפט המחוזי ציין תחילה כי אין חולק שהראיות שהובאו בעניין המערער הן נסיבתיות בלבד, וכי שתי שאלות נתונות להכרעה בעבירת העסקה האחרת בנשק: האחת – האם החזיק המערער במכונית היונדאי ובמטעני החבלה שהוצאו מתוכה. השנייה – האם מטעני החבלה הם נשק כמשמעותו בחוק. עבירת הסמים נבחנה בנפרד.
7. בניתוח השאלה הראשונה, ציין בית המשפט המחוזי כי ראיות התביעה התבססו על עדויות ודו"חות של תצפיתנים; עדויות ודו"חות השוטרים שעצרו את נאשמים 2 ו-3; ועדויות המתייחסות ליונדאי ולנסיבות מעצרו של המערער.
8. בית המשפט המחוזי ציין כי ביום 26.7.2013 בוצעה פעולה יזומה נגד המערער, בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל לגבי מעורבותו בהחזקת אמצעי לחימה. כן צוין, כי המשטרה התמקמה לתצפית לעבר בית המערער, בעוד שהיונדאי לא נכללה בתצפית ולא הייתה בגדר "חשודה" תחילה. רק בדיעבד, כשהתברר הקשר עם היונדאי, החוקרים הבינו כי המפגש הראשון, עם האחר, לא היה תמים. אולם, לא נעשתה פעולה חקירתית ממוקדת על האחר ובית המשפט קבע כי יש לבקר את הדבר. בהמשך, בית המשפט פרט את השתלשלות העניינים על פי דיווחי התצפיתנים, פירוט אשר תאם את המתואר בכתב האישום. לכך הצטרף תקליטור שצולם במצלמת האבטחה הפרטית שהתקין המערער לעבר ביתו.
9. אשר לגרסת המערער, צוין כי בחקירה במשטרה הוא סרב להשיב לשאלות אודות הביקורים אצלו או אודות היונדאי, וגם בתשובה לכתב האישום הוא הכחיש את המפגש עם האחר על כל חלקיו. רק בבית המשפט העיד המערער כי הוא מכיר את האחר מזה שנים, במסגרת עסקאות סחר רכבים שהם עשו יחדיו. המערער טען כי יומיים לפני מעצרו הוא פנה לאחר בהצעה למכור לו את היונדאי, וכי האחר ראה אותה מספר פעמים. המערער סיפר כי יש לו חבר בשם אריאל אטיה (להלן: אריאל), וכי היונדאי הייתה מיועדת לחבר של אריאל בשם מיקי דהן (להלן: מיקי). כן הוא סיפר, כי היונדאי הייתה אמורה לעבור למיקי, אך בשל תקלה היא נשארה אצלו והוכנסה למוסך, כאשר מפתח אחד נותר אצלו ומפתח נוסף הועבר למיקי. מיקי אסף את היונדאי מהמוסך, לטענת המערער – לתקופת ניסיון.
10. בית המשפט המחוזי התייחס גם לעדותו של האחר, אשר לפיה הוא והמערער חברים קרובים מזה שנים. לטענת האחר, ביום שהגיע לראות את היונדאי, הוא בדק גם את הדלת האחורית, ולא רק את תא המטען, והתצפיתן כנראה שיקר שלא דיווח על כך. כמו כן, בית המשפט התייחס לעדותו של מיקי, לפיה המערער היה נותן לו להשתמש ביונדאי כשהיא הייתה פנויה. בשלב זה יש לציין כי על השקיות השחורות שהכילו את מטעני החבלה, נמצאו טביעות אצבע של מיקי ושל אריאל. מיקי טען כי ייתכן שהשקיות היו ביונדאי בעת שהוא השתמש ברכב, אך אין לו מושג כיצד זה קרה.
11. בעניין המפגש השני עם נאשמים 2 ו-3, לפי גרסת המערער, הוא לא הכיר את השניים. לטענתו, המאזדה 6 נעצרה לידו והנאשם 2 שאל אותו איפה נמצא רחוב הידידות. לעמדת המערער, הוא רק כיוון את השניים, אשר התקשו להבין את הסבריו ולכן הוא ליווה אותם עד להתעקלות הרחוב.