ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
|
8031-13,8616-13
22/07/2015
|
בפני השופטים:
1. א' חיות 2. ד' ברק-ארז 3. ע' ברון
|
- נגד - |
המערער/המשיב:
דמיטרי שדרין עו"ד ירון דוד
|
המשיבה/המערערת :
מדינת ישראל עו"ד עילית מידן
|
פסק דין |
השופטת ד' ברק-ארז:
- האם המערער כפה עצמו על המתלוננת בניגוד לרצונה, לאחר שנותרו לבדם בדירתה בסיומו של בילוי משותף עם חברים, או שהם קיימו יחסי מין רצוניים? שאלה זו עמדה במרכז הדיון בפנינו. בהמשך לכך, נדונה גם השאלה מה צריך להיות עונשו הראוי של המערער, ככל שהרשעתו בעבירות החמורות שיוחסו לו נותרת על כנה.
עיקרי התשתית העובדתית והמחלוקות לגביה
- בשעות הערב של יום 31.8.2012 בילו המערער, המתלוננת, חברתה ק' וידיד נוסף בשם קיריל במשותף. המתלוננת, עולה חדשה שהגיעה לארץ כחצי שנה קודם לכן, הייתה באותה עת כבת עשרים והתגוררה לבדה בדירה שכורה. בין המערער למתלוננת נוצרו קשרי ידידות בשבועות שקדמו לאותו ערב והם אף נפגשו כמה פעמים במהלכם. בערב עצמו בילתה החבורה בדירתה של המתלוננת וכן במועדון. אל המועדון נכנסו רק המתלוננת ו-ק', ואילו המערער וקיריל נותרו בחוץ כיוון שלא הורשו להיכנס אליו. לאחר זמן מה, ק' והמתלוננת הוצאו גם הן מן המועדון על-ידי השומרים. לאחר מכן, שבו הארבעה לדירתה של המתלוננת, שתו ורקדו. בהמשכו של הערב, לפנות בוקר (בשעה 2.00 לערך, אור ליום 1.9.2012) עזבה ק' את הדירה. בהמשך לכך עזב את המקום גם קיריל, ואילו המערער נשאר. אין חולק על כך שכאשר נותרו השניים לבדם בדירה המערער קיים עם המתלוננת יחסי מין. עם זאת, קיימת מחלוקת באשר לשאלה האם המערער כפה עצמו על המתלוננת או שקיים עמה יחסי מין רצוניים.
- ראשיתו של ההליך המשפטי שבפנינו הוא בתלונתה של המתלוננת במשטרה בו ביום, זמן מה לאחר שעזב המערער את הדירה. יצוין כי במהלך הזמן שבו שהה המערער בדירתה שלחה המתלוננת פעמיים הודעות טקסט בטלפון שלה לחברתה ק' ובהן ביקשה ממנה להזמין משטרה למקום, בקשה שלא נענתה. לאחר שהמערער עזב את הדירה, התקשרה המתלוננת לכמה ממכריה, ובכללם ל-ק' ול-ס', ידיד נוסף, וביקשה כי יזמינו משטרה. המשטרה אמנם הגיעה לדירתה של המתלוננת, ושיחתה של המתלוננת עם השוטרת שהגיעה למקום, מרינה, הובילה להגשת תלונה. המתלוננת אף נבדקה על-ידי רופא נשים בסמוך לאחר מכן.
כתב האישום וההליך בבית המשפט המחוזי
- נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (תפ"ח 21523-09-12, השופטת הבכירה ח' סלוטקי והשופטים מ' לוי ו-א' חזק). כתב האישום מציין, כמפורט לעיל, כי בין המערער למתלוננת שררו יחסי ידידות, וכי הם בילו בערב ובלילה שבין ה-31.8.2012 ו-1.9.2012 ביחד עם ק' וקיריל. לפי האמור בכתב האישום, לאחר ש-ק' עזבה את הדירה, המתלוננת ביקשה גם משני האחרים – קיריל והמערער –לעזוב אף הם. קיריל, כך נטען, עזב לבקשתה ואילו המערער סירב לעשות כן, אחז בידיה של המתלוננת, זרק אותה על המיטה וביצע בה מעשים מיניים שלא בהסכמתה – תחילה החדיר את איבר מינו לפיה בכוח, ואחר כך הפשיט אותה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. במהלך האירוע דרש ממנה לסתום את הפה ואיים שיחתוך אותה. בהמשך, לאחר שקמה, התלבשה והלכה למטבח, הוא הורה לה לשבת על כיסא ולא לצאת מהמטבח ואיים לעברה בבקבוק וודקה. בשל מעשיו של המערער נגרמו למתלוננת חבלות, שטפי דם תת עוריים בשתי הידיים ושטף דם תת עורי בנרתיק. בסופו של דבר המערער עזב את הדירה, ובסמוך לאחר מכן שבר את דלת הזכוכית בכניסה לבניין שבו נמצאת דירתה של המתלוננת, כשביקש לחזור לקחת את השעון שהשאיר בדירתה. בשל המעשים שיוחסו לו הואשם המערער בעבירות הבאות: אינוס לפי סעיף 345(ב)(3) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק זה; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והיזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
- בתשובתו לכתב האישום המערער הודה בשבירת דלת הזכוכית, אך כפר בביצוע שאר העבירות שיוחסו לו. הוא טען כי במסגרת הקשר שלו עם המתלוננת לפני האירוע כבר קיים עמה יחסי מין פעם אחת. הוא הוסיף וטען כי המתלוננת לא ביקשה ממנו לעזוב את הדירה, אלא להפך – שהיא זו אשר יזמה את המגע בין השניים בתחילה, ולכן הוא עצמו ביקש מקיריל לעזוב את הדירה ולהמתין לו בחוץ. המערער הוסיף וטען שהמתלוננת משכה אותו לחדר השינה כשהיא תופסת באיבר מינו ומפשיטה אותו ממכנסיו תוך קריעת הכפתור מהם. לטענת המערער המתלוננת קיימה עמו יחסי מין בהסכמה, כשהיא יוזמת ומתנועעת בחוזקה מרצונה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת