ע"פ 6962-02-16 עבד אלהאדי נ' מדינת ישראל-רשות המיסים המרכז לגביית קנסות

1.זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא, אשר דחה בקשתו של המערער להורות על ביטול פקודת המאסר שהוצאה כנגדו, בשל אי תשלום קנס שהוטל עליו בגזר הדין שניתן בת"פ 3023/07 (שלום נצרת) (להלן: "גזר הדין").

2.גזר דינו של המערער ניתן ביום 01/06/11 בנוכחותו.

בגזר הדין הוטל עליו, בין היתר, לשלם קנס בסך 50,000 ₪ או לרצות, חלף הקנס, 5 חודשי מאסר בפועל. תשלום הקנס נפרס ל-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון בהם יהא 30 יום לאחר שחרורו מ-8 חודשי המאסר בפועל שהוטלו עליו באותו גזר דין.

(לבקשת המערער הופחת מסכום הקנס סך של 3,000 ₪, אשר קוזזו מעירבון שהפקיד).

המערער לא שילם את יתרת הקנס חרף השנים שחלפו מאז.

3.בשלהי שנת 2014 פנה המערער למרכז לגביית קנסות בהתאם לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), בבקשה לפטור אותו מתוספת הפיגורים שהתווספה על קרן הקנס. ביום 16/09/14 הוחלט, לפי סעיף 5ג' לחוק, לפטור את המערער מתשלום חלק מתוספת הפיגורים, והוא נדרש לשלם את היתרה בתשלומים בשיעור של כ-3,000 ₪ לחודש, כתנאי למתן הפטור.

החלטה זו נוגעת, כפי שיובהר להלן, לשני קנסות שתלויים ועומדים כנגד המערער.

4.המערער פנה לראשונה ביום 17/05/15 לבית המשפט עם בקשה לפריסת החוב ולביטול תוספת הפיגורים ובקשתו נדחתה.

5.ביום 01/02/16, לאחר שבוצעה פקודת המאסר, הגיש המערער בקשה נוספת לבית המשפט קמא, לביטול פקודת המאסר.

בבקשתו, אין המערער מלין על תוקפה של הפקודה ואיננו מעורר כל טענה בכל הנוגע למשלוח ההתראה לפני ביצועה (כמתחייב מהלכת גוסקוב - רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ. גוסקוב (20/11/12)), אלא מפרט את הנסיבות האישיות שבעטין אין באפשרותו לעמוד בתשלום הקנס בפריסה כפי שנקבע על ידי המרכז, בשל גילו, מצבו הרפואי והכלכלי.

בקשה זו נדחתה, על ידי בית המשפט קמא מן הטעם שבית המשפט איננו מוסמך לשנות את פריסת התשלומים שנקבעה על ידי המרכז, ובנסיבות אלה, אין גם הצדקה לביטול פקודת המאסר.