פלוני נ' מדינת ישראל

השופט צלקובניק:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופט ד' קלייטמן) בת"פ 54532-12-18 שבגדרו הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן – חוק העונשין), שעניינה גרימת מותו של ילד בטביעה בבריכה בעת שהמערער שימש בה כמציל.

בגזר הדין שניתן ביום 6.3.22, הוטלו על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו שלא יעבור העבירה בה הורשע, ופיצוי למשפחת המנוח בסך של 20,000 ₪.

הערעור מופנה כנגד ההרשעה ולחלופין, כנגד חומרת העונש.

רקע

המערער, מציל מוסמך, עבד בתאריך 19.5.17, יום שישי בשבוע, בבריכת "תפארת הבריכה" בפתח תקווה. המערער החל בעבודתו בשעה 12:30. מדובר בבריכה שאורכה 25 מ' ורוחבה 12.5 מ'. היה זה יומו הראשון לעבודה כמציל בבריכה זו, ואולם המערער מסר בעדותו כי היה בעל ניסיון קודם כמציל מאז שנת 2015, ואף טיפל במקרי טביעה קודמים בעבודה בבריכה באילת. באותו יום הועסקו על ידי מנהל הבריכה, מר גלעד אביגד (להלן – מנהל הבריכה או אביגד), שני עובדים ארעיים, אנשי צוות בריכה, המכונים "עוזרי מציל", ללא הכשרה כמצילים, לצורך הגברת הפיקוח על התנהגות המתרחצים בבריכה וסביבותיה.

מהעדויות עלה, כי בבריכה לא היה מצוי מכשיר דפיברילטור, כמתחייב על פי תקנות הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, תשע"ד-2014, המערער אמר זאת לאביגד לפני שהחל בעבודתו, וזה הבטיח לו כי יטפל בעניין.

כתב האישום

על פי כתב האישום, הגיעו לבריכה הילד מ.ב. ז"ל, יליד שנת 2004 (להלן - הקטין, הילד או המנוח), עם קבוצת חברים במסגרת יום גיבוש לימודי. סמוך לשעה 16:00, החל הקטין לשחות באזור המים העמוקים של הבריכה משפת הבריכה השמאלית אל עבר השפה הימנית מכיוון ישיבתו של המציל, באופן הנראה כי הוא מתקשה בשחייה. אותה עת, ישב המערער בסוכת המציל, הממוקמת מטרים ספורים ממסלול השחייה של הקטין, ומעליו. כשהגיע הקטין למחצית הבריכה, התקשה להמשיך בשחייתו, נעצר במקומו והחל לחבוט במים בחזקה ולהניף את ידיו באוויר בניסיון שלא לטבוע. לאחר כדקה, משאפסו כוחותיו, שקע הקטין לקרקעית הבריכה. כל אותה העת ישב המערער בסוכת המציל. לאחר כ-2 דקות וחצי, במהלכן שהה הקטין בקרקעית הבריכה, נקרא המערער לעזרה על ידי אחד המתרחצים. המערער ירד מסוכת המציל, קפץ לבריכה ומשה את הקטין מהמים כשהוא מחוסר הכרה וללא דופק ונשימה. המערער ואחרים אשר שהו במקום החלו בפעולות החייאה בקטין עד להגעת אנשי מד"א, אשר פינו את הקטין לבית החולים, שם נפטר.

בכתב האישום יוחסה למערער רשלנות שגרמה למותו של הקטין, בכך שלא מנע את טביעת הקטין חרף הכשרתו, ועל אף שהוכשר ותודרך להשגיח באופן מתמיד על המתרחצים בבריכה. נטען כי המערער לא מילא את חובותיו כמציל למניעת סיכון לציבור בבריכה ולא נתן דעתו במהלך מילוי תפקידו על הנעשה בבריכה, לא הבחין כלל בקטין המתקשה בשחייתו, חובט במים ונאבק על מנת להשאיר את ראשו מעל המים, ובהמשך את שקיעתו במים, ולא הבחין שהקטין טובע, על אף שיכול וצריך היה להבחין בכך. במעשיו, לא נהג המערער כפי שמציל מן היישוב היה נוהג במקומו בנסיבות העניין.

במענה לכתב האישום (דיון מיום 16.1.20), לא חלק המערער על כך כי בעת שהמנוח שחה בבריכה "היה במצוקה ואכן טבע", אולם כפר באחריות למותו ואף חלק על סיבת המוות.

הכרעת הדין בבית משפט קמא

נסיבות המוות

חלק ניכר מהדיון בבית משפט קמא הוקדש לבירור סיבת המוות, נוכח טענת ההגנה כי סיבת המוות קשורה במחלת ריאות קודמת בה לקה המנוח שזירזה את תהליך הטביעה והקשתה על ההחייאה. ההגנה בבית משפט קמא ויתרה לבסוף על טענה זו.

טענה נוספת שתפורט בהמשך הדברים, נגעה להיעדר דפיברילטור ובלון חמצן מלא בשטח הבריכה, שפגע כנטען, במאמצי ההחייאה והביא לניתוק הקשר הסיבתי בין התנהגות המערער למותו של המנוח.

נציין כבר עתה, כי הטענה הנוגעת לסיבת המוות, עלתה תחילה גם בהודעת הערעור בפנינו, אולם הסניגור המלומד ויתר עליה בעת שמיעת הטיעונים בפנינו, ואינו טוען עוד כי סיבת המוות קשורה למחלת ריאות קודמת בה לקה המנוח. עם זאת, נטען גם בפנינו, כי חסרונם של דפיברילטור ובלון חמצן מלא, פגע במאמצי ההחייאה, ואף הביא לניתוק הקשר הסיבתי.

מעדותו של מר דב רובין, בעל הכשרה כחובש ומתנדב ב"איחוד הצלה", ששהה באותו יום באקראי בבריכה עם ילדיו, עלה כי נחלץ ראשון לביצוע ניסיון ההחייאה בקטין, לאחר שהוצא מהבריכה; במהלך ניסיון ההחייאה, הובא אליו בלון חמצן שהיה ריק - בדוח מז"פ שהוצג (ת/20) מופיע צילום של בלון חמצן ריק המונח על שולחן בחדר העזרה הראשונה במתחם הבריכה. רובין העיד כי שלח את ילדיו לרכבו כדי להביא ציוד החייאה. לאחר 4 דקות מאז שהחל בניסיון ההחייאה, הגיע למקום אמבולנס עם צוות מד"א שהמשיך במאמצי ההחייאה.