ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים פליליים
|
57614-05-15
19/10/2015
|
בפני השופטת:
דבורה ברלינר
|
| - נגד - |
מערער:
איינאו שאמה
עו"ד ענבר קינן
|
משיבה:
מדינת ישראל
עו"ד גלי חצב (פמת"א)
|
| פסק-דין |
1.כתב האישום בתיק זה ייחס למערער שתי עבֵרות: התפרצות למגורים, עברה על סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, וכן היזק לרכוש במזיד. בשלב מאוחר יותר תוקן כתב האישום והוסְפה גם עברה של גנבה. מעברה זו זוכּה המערער בסופו של דבר.
על-פי הנטען, בתאריך 17.06.14 התפרצו המערער ואחר לדירת מגורים ברח' הסנהדרין 18 בחולון. ההתפרצות בוצעה באמצעות עקירת סורג מתכת בחלון הדירה, שבירת התריס וכניסה לדירה. המערער ושותפו זרעו אי-סדר בדירה. בכתב האישום נטען כי המערער גנב 300,000 ₪ שהיה רכוש המתלונן, וכן 30,000 ₪ נוספים שהיו שייכים לאחיו. כאמור המערער זוכּה מעברת הגנבה. בית המשפט קבע כי הסכום הנטען לא נגנב.
2.המערער הורשע בבית המשפט קמא לאחר שמיעת הראיות. הראיות המרכזיות שהיו לפני בית המשפט קמא היו כדלקמן:
א)עדותו של המתלונן. בית המשפט קיבל את עדותו של המתלונן באשר לאופן ההתפרצות, לנזק שנגרם לדירה ולאי-סדר ששרר בה בעקבות ההתפרצות. עדותו של המתלונן באשר לסכום הכסף לא התקבלה.
ב)הראיה המרכזית שהייתה לפני בית המשפט קמא היא עדותו של מדובב שהוכנס לתאו של המערער בזמן שהיה במעצר. לפני המדובב הודה המערער כי התפרץ לדירה האמורה, ואשר לכסף – למרות העובדה שהמדובב הציג לפניו את הנתון שלפיו נגנב מהדירה אותו סכום עתק של למעלה מ-300,000 ₪, לא אימץ המערער את דבריו של המדובב וקבל על המתלונן שהוא קמצן ולא השאיר בדירה אפילו חמישה שקלים. ההתוודות לפני המדובב הייתה מלאה, ובדיעבד כאמור זו הייתה הראיה המרכזית. כל השיחות בין המערער לבין המדובב הוקלטו ותומללו. התמלילים הם ת/8א–ת/8ג. אמנם בית המשפט העיר על איכותם של התמלילים; עדיין עיקרי הדברים מתועדים בתמלילים.
ג)עדות נוספת שהייתה לפני בית המשפט הייתה זו שמסר שכן של המתלונן, אשר העיד כי עובר להתפרצות ראה שניים סמוך לדירה שנפרצה: האחד שחור (המערער שלפנינו הוא עולה מאתיופיה) והאחר לבן, כשהאחד חבוש כובע. גם עדות זו הצטרפה למערך הראיות.
לפני בית המשפט קמא היו עוד עדויות שוליות נוספות, שאיננו רואים להתייחס אליהן.
3.בית המשפט שמע את המדובב ואת המערער, ובסופו של דבר קבע כי בעדות המדובב יש בסיס מלא להרשעת המערער. הראיות הנוספות – סגרו את המעגל.
באשר לגזר-הדין, בית המשפט קיבל תסקיר על המערער. התסקיר היה שלילי ביותר. עולה ממנו כי המערער אינו מקבל אחריות למעשיו וכי קיים חשש להישנות העברות, ובאופן כללי הוא איננו נותן פתח לאופטימיות.