ע"פ 5203/15 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

           לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ והשופטים י' צלקובניק וא' ואגו), שהרשיע את המערער בעבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(א) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); בעבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק; ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק. בגין הרשעה זו גזר בית המשפט על המערער 30 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין; ופיצוי כספי למתלוננת בסכום של 15,000 ש"ח. הערעור שלפנינו מכוון להכרעת הדין ולגזר הדין כאחד.

כתב האישום

1. על פי עובדות כתב האישום, המערער, יליד 1975, ו-ס' (להלן: המתלוננת; וביחד: בני הזוג) נישאו בשנת 2004, ולהם בן משותף יליד שנת 2005. החל מראשית היכרותם התגוררו המערער והמתלוננת בבית הוריו של המערער (להלן: דירת ההורים) וזאת עד ליום 7.11.2010, אז עזבה המתלוננת את דירת ההורים על רקע היחסים הרעועים בין בני הזוג. במהלך חייהם המשותפים נהג המערער להשפיל את המתלוננת; לקלל אותה; להגביל את אמצעיה הכספיים; ולומר לה שאם לא תיענה לבקשותיו לא יסיעהּ לביקור בבית אימה. עוד איים המערער על המתלוננת כי אם תפנה לקבלת עזרה יטען הוא כי מדובר בעלילת שווא וייקח ממנה את בנם המשותף.

2. לפי האישום הראשון, במספר רב מאוד של מועדים בין חודש אפריל 2006 לבין חודש ספטמבר 2010 קיים המערער יחסי מין בהסכמה עם המתלוננת, שבמהלכם – חרף התנגדותה של המתלוננת – קיים עמה יחסי מין אנאליים ואף החדיר לעיתים את אצבעותיו לישבנה בניגוד לרצונה. לפי הנטען, המערער ביצע את המעשים בכוח, תוך שהוא גורם למתלוננת לכאבים ולדימום מישבנה. חרף התנגדות המתלוננת למעשים האמורים המשיך המערער במעשיו, ואף אמר לה: "אני לא אוהב לשמוע לא במיטה". במקרים אחרים דרש המערער מהמתלוננת ללקק ולהחדיר אצבעות לישבנו, וזאת חרף סירובה לעשות כן. לפי האישום השני, ביום 7.11.2010 התווכחו בני הזוג בדירת ההורים. במהלך הוויכוח דפק המערער בחוזקה על קירות הדירה ואמר למתלוננת כי "מצידו היא [המתלוננת – ע' פ'] יכולה לקחת את הדברים שלה ולעוף", קילל את המתלוננת ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו: "מצידי אני יישב [כך במקור – ע' פ'] בכלא אבל אני אהרוג אותך". לפי האישום השלישי, ביום 25.11.2010 הגישה המתלוננת בקשה לצו הגנה, על רקע האירועים המתוארים באישום השני. בהמשך לכך ביום 29.11.2010 אסר בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת א' חדד) על המערער להיכנס לבניין המגורים של אימה של המתלוננת באשקלון, שם שהתה המתלוננת; וכמו כן להתקרב אל המתלוננת עצמה. נוסף לכך נתן בית המשפט צו עד למתן החלטה אחרת בעניין הסדרי הראייה של בנם המשותף של בני הזוג, שבמסגרתו נקבע כי הבן יתגורר עם המתלוננת, ואולם למשיב יעמדו זכויות ראייה כפי שפורטו בהחלטה. כנטען בכתב האישום, בסמוך להחלטה זו – ביום 3.12.2010 – הגיע המערער לבית אימה של המתלוננת ודרש לקבל לידיו את בנם המשותף חרף סירובה של המתלוננת ובניגוד להחלטת בית המשפט האמורה. בגין המעשים האמורים הואשם המערער בעבירות רבות של מעשי סדום לפי סעיף 347(א) בצירוף סעיפים 345(ב)(3) ו-345(א)(1) לחוק; עבירות רבות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק; עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק; ועבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק.

           יצוין, כי על רקע האירועים נושא האישום השלישי הגיש המערער עוד באותו היום – 3.12.2010 – תלונה במשטרה נגד המתלוננת בגין הפרת הוראה חוקית, וזאת נוכח טענתו כי הפרה את החלטת בית המשפט בעניין הסדרי הראייה של בנם המשותף. בערבו של אותו יום נחקרה המתלוננת באזהרה כחשודה בתחנת המשטרה באשדוד. במהלך חקירתה סיפרה המתלוננת – בין היתר – על אודות עבירות המין שביצע בה לכאורה המערער, ובהמשך לכך זומן גם הוא לחקירה כחשוד בביצוע עבירות המין נושא האישום הראשון.

עיקרי הכרעת הדין

3. בהכרעת הדין מיום 10.11.2014 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (מפי השופט א' ואגו אליו הצטרפו כב' סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ, והשופט י' צלקובניק) את המערער במספר רב של עבירות של מעשה סדום; במספר רב של עבירות של מעשים מגונים; ובעבירה של איומים כאמור ברישה של פסק דין זה, וזיכה את המערער מעבירה של הפרת הוראה חוקית, לאחר שהמשיבה חזרה בה מאישום זה.