ע"פ 3845-07-15 מעווד נ' מדינת ישראל

פסק דין 

כללי

המערער הורשע בהכרעת דין מנומקת בבית משפט שלום בכפר סבא (כב' השופט עמית פרייז) בעבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות לבניין שאינו דירת מגורים בצוותא, היזק בזדון בצוותא והחזקת מכשירי פריצה בצוותא.

בית המשפט גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מאסר מותנה בן 10 חודשים באופן שעל המערער לרצות במצטבר 28 חודשי מאסר. בנוסף הוטל עליו מאסר מותנה, קנס וכן פיצוי למתלוננים.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 18.3.12 קשר המערער קשר עם שני אחרים לפרוץ לבית מרקחת ברעננה ולשם כך הצטיידו השלושה במגזרי מתכת גדולים, פטיש 5 ק"ג, לום שחור, כפפות וכובעי גרב ("מסכות סקי"). באותו מועד, בשעה 23:00 לערך, התפרצו המערער והאחרים בצוותא לבית המרקחת, כאשר טיפסו על גג המקום, ירדו דרך סולם והזיקו למנעול דלת הכניסה הסמוכה לבית המרקחת. בנוסף שברו קיר ומבעד לפתח נכנסו לתוך מתחם בית המרקחת. משנשמעו רעשי ההתפרצות, הופעלה מערכת אזעקה במקום, אז נמלטו המערער והאחרים עד שהמערער נתפס על ידי סייר בטחון ושוטרת.

הכרעת הדין של בימ"ש קמא

לאחר מרדף שניהלו שוטרים וסיירים מאזור בית המרקחת אחר הפורצים, הם איבדו קשר עין עימם. כחמש דקות לאחר מכן, במרחק קטן מבית המרקחת (אך לא בסמוך), נמצא המערער "שוכב עם ראשו למטה בתווך שבין רכב חונה לבין המדרכה", מזיע. משהורה לו הסייר כחלון להישאר במקומו, התפתח מאבק בינו לבין המערער אשר הסתיים במעצרו של המערער, בסיועם של שוטרים וסיירים שהגיעו למקום.

בפתח הכרעת הדין סקר בימ"ש קמא בהרחבה את העדויות ביחס לשלב בו נערך המרדף אחר החשודים בפריצה וקבע כי אין לבסס על פיהן ממצא בהעדר קשר עין רצוף בין הרודפים לחשודים.

בהסתמכו על עדויותיהם של הסייר שגיא כחלון – אשר עצר את המערער – והשוטרת שירי טיירי, שהייתה עדה לכך – אשר נמצאו מהימנות – קבע בית משפט קמא את מקום תפיסתו ולבושו של המערער וכן, כי מתחת לרכב שחנה במקום בו הסתתר המערער נמצאו זוג כפפות ו"מסכת סקי" (להלן: "המסכה" או "הכובע") כדוגמת אלו שחבשו הפורצים, כפי שניתן לראות בסרטון מצלמת אבטחה בבית המרקחת (ת/21). בנוסף, נמצא מכשיר טלפון. כן נקבע, כי כתוצאה ממנוסתו מבית המרקחת, הזיע המערער בעת שנתפס.

מהמסכה נדגם DNA שנמצא תואם לפרופיל ה-DNA של המערער ומהכפפות נדגם DNA שלא ניתן היה לשלול את האפשרות כי שייך לו (ראה חוו"ד מומחה ת/13).

בסרט האבטחה המצוי במבנה בית המרקחת, נצפים שלושה פורצים, עטויים בקפוצ'ונים לבנים, האחד בעל ממדים וקירח ואחד חבש מסיכה.

על יסוד מסכת העובדות המתוארת - בחן בית המשפט את גרסת המערער, על שום מה הסתתר, מדוע הזיע בעיצומו של חורף וכיצד הסביר את דבר המצאם של אביזרי ההתפרצות בסמוך אליו ומצאה מופרכת על פניה. יובהר, כי בדיון שבפנינו אישר ב"כ המערער שהגרסה שמסר המערער שקרית ואין לה אחיזה במציאות. לשיטתו, אפשר וסיבת המצא המערער במקום בו נמצא מקורה במעורבותו בעבירה אחרת, כאשר אך בשל חשש להפללה עצמית, נמנע מלהעלותה.

בנסיבות אלו, משנמצא המערער במרחק קצר מבית המרקחת, מסתתר שרוע על הקרקע כשלידו מצויים פריטים הדומים בחזותם לאלו בהם השתמשו הפורצים והוא מזיע באופן המעיד על כך כי נס זה עתר מזירת האירוע ואין בפיו הסבר מניח את הדעת לפשר הנסיבות הללו - קמה לשיטת בית המשפט קמא תשתית ראייתית נסיבתית שמובילה למסקנה אחת שאין בלתה, כי המערער הוא זה אשר ביצע את מעשה ההתפרצות לבית המרקחת בצוותא חדא עם חבריו.

בית המשפט עמד על מחדלי חקירה עליהם הצביע הסנגור, לגביהם קבע כי אין הם מכרסמים במסקנתו דלעיל, שכן הם אינם מהותיים ואינם פוגעים בהגנתו של המערער.

לפיכך הרשיע את המערער בכל העבירות נושא כתב האישום.