שרביט נ' בן דוד

הנשיאה ורדה וירט ליבנה

1. לפנינו ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה ירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג, נציג ציבור מר בועז סנדרוב ונציג ציבור מר צבי גל; סע"ש 29011-06-20) בו נדחתה תביעת המערער לתשלום זכויות מכוח משפט העבודה משנקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין המערער למשיב, והמערער חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

   הרקע לערעור -

2. אלו עיקרי העובדות כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי:

   1. המשיב, כיום בן 85, מנהל מספר עסקים תחת תיק עוסק מורשה. המשיב חבר באגודה שיתופית "נשר תורס" המספקת שירותי הסעה מירושלים וסביבתה לנמל התעופה בן גוריון וחזרה בכל שעות היממה. במועדים הרלוונטיים המשיב שילם לנשר תורס סכום חודשי קבוע עבור הפעלת עסק לשירותי הסעה, אשר ניתנו באמצעות מונית שבבעלותו. נהלי נשר תורס חייבו את המשיב להחליף את מונית ההסעה כל ארבע שנים.

   2. בחלק מהשנים מאז רכש את מנייתו בנשר תורס המשיב הפעיל את המונית בעצמו ובחלק מהשנים הפעילה באמצעות נהג מונית אחר עמו התקשר לשם כך.

   3. המערער החל לעבוד כנהג מונית בחברת נשר תורס בשנת 2005 באמצעות בעל מניה אחר. קודם לכן, בשנת 2000 המערער הוכרז כלקוח מוגבל באמצעים ובעקבות כך הוא סגר תיק עוסק מורשה שלו ברשויות המס. בהמשך המערער החל הליכי פשיטת רגל, בחודש אפריל 2011 ניתן צו כינוס לנכסיו, לאחר מכן הוא הוכרז כפושט רגל ולבסוף ניתן לו צו הפטר.

   4. ביום 10.2.2011 נחתם בין המערער למשיב הסכם התקשרות בכתב יד (להלן - הסכם ההתקשרות) לפיו המערער יעבוד על המונית של המשיב "על בסיס קבלן", כך שהמערער יקבל 30% מהפדיון, והיתרה, בשיעור של 70%, תועבר למשיב. כן סוכם כי המשיב יישא בהוצאות הקשורות בהפעלת המונית- ביטוח, מע"מ, וכיוב', ואילו המערער יישא בעלות התשלומים לביטוח הלאומי עבורו ובתשלומי מס הכנסה.

   5. שירותי ההסעה בנשר תורס ניתנים באמצעות מוניות המכילות עד עשרה אנשים, עלות נסיעה לאדם היא 67 ₪. הנסיעות לנמל התעופה או חזרה ממנו מוקצות לנהגי המוניות על ידי סדרן מטעם נשר תורס. רשימת נוסעים שממלאת מונית מכונה "ויזה". הוויזה ניתנת לנהגי המוניות הממתינים ל"קריאה" לאיסוף נוסעים על ידי הסדרן, וזאת לפי תור בהתאם למיקום הגאוגרפי.

   6. באופן זה ניתנו שירותי ההסעה על ידי המערער - בהתאם לסידור העבודה שנוהל על ידי סדרן מטעם נשר תורס.