לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביום 28.4.2015 (השופט אסף הראל; ס"ע 15909-03-12).
כללי
המבקש הועסק על ידי המשיבה כעובד שכיר, בתפקיד נהג מכלית דלק, במשך תקופה העולה על 16 שנים. תקופת העסקת התובע החלה בחודש 4.1995 ונמשכה עד סוף חודש 11.2011.
בשעות הבוקר המוקדמות, ביום 27.11.11, עמד המבקש בסמוך לחניון של דור כימיקלים והעביר ממכלית המשיבה בה נהג, סולר לטנדר זר. לאחר שנצפה על ידי המשטרה, עוכב, נחקר ושוחרר בו ביום. המשיבה טענה כי המבקש גנב ממנה דלק, ולכן פיטרה אותו לאלתר תוך שלילת פיצויי הפיטורים. בתביעתו עתר המבקש לחייב את המשיבה לשלם לו פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הוצאת לשון הרע, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות נוספות בסך כולל של 543,355.83 ₪.
התביעה נתקבלה בחלקה. בית הדין קמא קבע, כי המבקש לא גנב מהמשיבה אלא הפר משמעת כשהסכים, תמורת תשלום של 200 ₪, לאחסן במיכלית של המשיבה דלק השייך לצד ג', אדם בשם "וואסף" אשר חשש להותיר אצלו את הדלק בתחנת דלק פיראטית מחשש לגניבות בכפר בו ממוקמת התחנה, ובלשון בית הדין קמא:
"אנו דוחים את גרסת התובע כי הפעולה נעשתה ללא תמורה כספית, אלא רק כטובה עבור חבר." "קביעתנו זו נסמכת על שני אדנים. האחד, התובע לא הוכיח כי וואסף הינו אכן חברו. בעדותו ציין התובע כי אף אינו יודע את שם משפחתו של אותו וואסף (עמוד 11 לפרוטוקול). היעדר ידיעה זו אינו מצביע על קרבה בין התובע לוואסף. לא סביר בעינינו כי התובע יטול, סתם כך, סיכון לא מבוטל לאבד את מקום עבודתו בנתבעת עבור אדם שאין לו קרבה מיוחדת אליו. שנית, הגרסה לפיה בוצע האחסון כנגד תמורה של 200 ש"ח ששולמה לתובע על ידי וואסף נזכרת במסמכים מזמן אמת. כך, הדבר נזכר מפי התובע בסיכום השיחה מיום 30.11.11 שערך אברמוביץ. כך, הדבר נזכר בהודעת וורצל. נטעים כי הוכח בפנינו כי התובע אחסן דלק של צד שלישי במיכלית הנתבעת רק פעם אחת – היא אותה הפעם שנתגלתה ביום האירוע. לא נעלם מעינינו כי בסיכום השיחה אמר התובע כי ביצע את המעשה כמה פעמים. אלא שלא הוכח בפנינו כי אכן היו מקרים נוספים, וככל שכן – כמה."
עוד נפסק כי לפני כל יום עבודה המבקש נדרש להחנות את המכלית בחניון שמור, כשהיא ריקה מדלק, ואם רצה לסטות מההוראות בעניין זה, היה עליו לבקש את אישור המשיבה מראש. בית הדין קמא קבע כי פעולת אחסון הדלק במכלית הייתה הפרה בוטה של הוראות המשיבה, כזו שהייתה כרוכה בסיכון בטיחותי, ונוסף בסיכון למהילת דלקים ופגיעה באיכות הדלק המופץ ללקוחותיה. נקבע כי פגם נוסף במעשיו של המבקש, הוא שימוש ברכוש המשיבה לטובתו האישית, מבלי שקיבל לכך אישור המשיבה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.