אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טארק סעדאת מחיסן ואח' נ' המנהל האזרחי ביהודה ושומרון

טארק סעדאת מחיסן ואח' נ' המנהל האזרחי ביהודה ושומרון

תאריך פרסום : 29/10/2017 | גרסת הדפסה

ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
48803-10-14,57627-11-14,51934-10-14
22/10/2017
בפני הרכב השופטים:
1. לאה גליקסמן
2. אילן איטח
3. משה טוינה


- נגד -
המערערים:
טארק סעדאת מחיסן ואח'
עו"ד האשם מסארווה
עו"ד פאדי עבדיאת
עו"ד רסמי זחאלקה
המשיב:
המנהל האזרחי ביהודה ושומרון
עו"ד דנה מנחה
פסק דין

השופטת לאה גליקסמן:  

  • עניינו של הליך זה – זכאותם של המערערים לתנאי עבודה ושכר על פי הדין הישראלי, עת תביעתם הכספית של המערערים הייתה לתשלום שכר מינימום על פי חוק שכר מינימום תשמ"ז – 1987 ותשלום דמי הבראה, בין היתר, על יסוד פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד – בית הדין הארצי לעבודה (10.10.2007) (להלן – בג"צ גבעת זאב). עניין זה מובא לפתחנו בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה (כתוארו דאז) השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור מר אברהם לנמן וגב' תמר סליימן; תיקים מאוחדים עב 2727/09 ואח'), אשר דחה את תביעתם של המערערים.

     

     

    הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי:

  • המערערים (להלן גם – התובעים) הועסקו או מועסקים על ידי המשיב (להלן – המינהל האזרחי) באזור יהודה ושומרון.

  • המטה של המינהל האזרחי נמצא בתוך בסיס צבאי, בסמוך לישוב בית אל, אך לא בתוכו.

  • המערערים (למעט מר פרחאן אחמד המתגורר במזרח ירושלים) הם תושבי הרשות הפלסטינית, אינם תושבי או אזרחי ישראל, ומקום מגוריהם בתחומי הרשות הפלסטינית.

  • מרבית המערערים (כ- 81) מועסקים במטה המים במינהל האזרחי, והאחרים מועסקים במטות אחרים במינהל האזרחי בעבודות כגון רישום מקרקעין, יערנות, דיגום ועוד. שני מערערים עבדו בקמ"ט ארכיאולוגיה. חלק מהמערערים מועסק שנים רבות, וחלקם כבר פרשו לפנסיה.

  • עילות התביעה של המערערים היו כמפורט להלן:

    1. התביעה הכספית של העובדים במטה המים (תיק אזורי מוביל עב 2727/09, מיוצגים על ידי עו"ד מסארווה; ע"ע 48803-10-14) הייתה לתשלום שכר מינימום על פי חוק שכר מינימום תשמ"ז – 1987 (להלן – חוק שכר מינימום), דהיינו להפרש בין השכר ששולם למערערים לבין שכר מינימום על פי החוק, וכן לתשלום דמי הבראה על פי הוראות צו ההרחבה הכללי במשק בעד תקופה של שבע שנים שקדמה למועד הגשת התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ