בר"ע, ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
30730-12-15,30808-12-15
10/01/2016
|
בפני השופטת :
סיגל דוידוב-מוטולה
|
- נגד - |
המבקשות:
1. המבקשות בע"ע 30730-12-15
המבקשת בע"ע 30808-12-15:אור סיטי נדל"ן בע"מ 2. ענבל אור אור סיטי נדל"ן בע"מ
צבי גלמן ועו"ד איתמר נצר
|
המשיבים:
1. דן טבקמן 2. רותם זילברמן 3. שרון אהרוני 4. רונן סוקולסקי
עו"ד תדהר צור
|
החלטה |
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אורן שגב ונציגי הציבור מר בנימין זהר ומר שאול שני; ס"ע 5060-02-11 ואח') מיום 15.11.15, בו חויבה המבקשת 1 (להלן: החברה) לשלם לכל אחד מהמשיבים זכויות כספיות שונות בגין תקופת עבודתם בחברה וסיומה, בסך כולל של 389,102 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪. עם זאת, תביעתם האישית של המשיבים כנגד מנכ"לית החברה ובעלת המניות בה, המבקשת 2 (להלן: המבקשת) נדחתה. בנוסף, נדחתה תביעתן של החברה והמבקשת כנגד המשיבים מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), תוך חיובן יחד ולחוד לשלם לכל אחד מהם שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 250,000 ₪.
2.על פסק הדין הוגשו שני ערעורים: האחד, מטעם החברה והמבקשת על דחיית תביעתן בגין פרסום לשון הרע וחיובן בהוצאות (ע"ע 30730-12-15), והשני מטעם החברה לבדה על חיובה בתשלום חלק מהזכויות הכספיות שנפסקו לטובת כל אחד מהמשיבים (ע"ע 30808-12-15). במקביל להגשת הערעורים הגישו החברה והמבקשת שתי בקשות לעיכוב ביצוע, האחת לעיכוב ביצוע שכר טרחת עו"ד; והשנייה לעיכוב ביצוע חלקי בהתייחס לזכויות הכספיות.
3.בהחלטתי מיום 17.12.15 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין עד למתן החלטה עניינית בבקשות לעיכוב ביצוע.
הרקע לבקשות:
4.המשיב 1 עבד בחברה – העוסקת בייזום ושיווק בתחום הנדל"ן - כמנהל שיווק משך שמונה חודשים; המשיב 2 עבד כסמנכ"ל כספים משך כשמונה חודשים; המשיבה 3 עבדה כסוכנת מכירות במהלך ששה חודשים; והמשיב 4 עבד כסוכן מכירות משך כארבעה חודשים. כל תקופות ההעסקה הסתיימו במהלך שנת 2010, ובסיומן הגישו המשיבים כתבי תביעה לבית הדין האזורי בנוגע לזכויות שונות שהגיעו להם לטענתם בגין תקופת עבודתם וסיומה. החברה והמבקשת, מצידן, הגישו תביעה כנגד כל אחד מהמשיבים לפי חוק איסור לשון הרע, בגין ראיון שהתנהל עמם ופורסם בעיתון "דה מרקר" ביום 4.2.11 (יומיים לאחר הגשת התביעות) בכותרת "אור סיטי מנוהלת בדרך של כיבוי שריפות". תביעה זו הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 18029-02-11), והועברה לבית הדין האזורי לאחר דיון ותוך חיוב המבקשות בהוצאות משפט בסך של 35,000 ₪ (השופטת יהודית שבח; החלטה מיום 7.7.11).
5.בית הדין האזורי, לאחר שמיעת הראיות, קיבל את תביעות המשיבים בחלקן. להלן קביעותיו הרלוונטיות של בית הדין:
א.המשיב 1: בית הדין שוכנע כי החברה באמצעות בעל תפקיד מוסמך מטעמה התחייבה להעלות את שכרו בסך של 1,000 ₪ החל מהחודש השני להעסקתו (דבר שלא בוצע), וכן התחייבה לשלם לו "בונוסים" בסך של 80,000 ₪. בהתאם, נפסקו לזכותו בונוס בסכום האמור והפרשי שכר בסך של 7,000 ₪. עוד נפסקו לזכותו גמול שעות נוספות בסך של 1,612 ₪; פיצוי בגין אי הפרשות לגמל בסך של 1,500 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך של 3,375 ₪; ופיצוי בגין אי עריכת שימוע טרם פיטורים בסך של 15,000 ₪.
ב.המשיב 2: בית הדין שוכנע כי ניתנה לו התחייבות לתשלום בונוס בסך של 50,000 ₪ וכן שוכנע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה) חל עליו על אף תפקידו הבכיר. בהתאם, נפסקו לזכותו סכום הבונוס האמור וכן גמול שעות נוספות בסך של 50,329 ₪.
ג.המשיבה 3: בית הדין שוכנע כי לא נערך לה שימוע על אף שפוטרה, ובהתאם פסק לזכותה פיצוי בסך של 8,000 ₪. כן נפסקו לזכותה גמול שעות נוספות בסך 4,300 ₪ (לפי שכר קובע שלקח בחשבון עמלות מכירה שלא הוכח כי אכן היו כאלו) ועמלות מכירה בסך של 42,450 ₪ (לפי סכום הדרישה במכתב שכתבה המשיבה 3 בסמוך לאחר פיטוריה).
ד.המשיב 4: נפסקו לזכותו גמול שעות נוספות בסך של 4,083 ₪ ודמי נסיעות בסך של 1,338 ₪. בנוסף קיבל בית הדין את גרסתו כי סוכמה מולו עמלה בשיעור 0.3% על שני הפרויקטים שבמחלוקת, מבלי שהחברה הוכיחה שהתנאים לקבלת העמלות לא התקיימו, ולכן נפסק לזכותו בגין רכיב זה סך נוסף של 110,634 ₪.
ה.שכר טרחת עו"ד: בהתחשב בכלל הנסיבות, ובהתחשב גם בדחיית התביעה האישית כנגד המבקשת, חויבה החברה לשלם לכל אחד מהמשיבים 10,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.