השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה ונציגי הציבור מר אפרים פוסט ומר אברהם מנצורי; ס"ע 6667-05-11), במסגרתו נדחתה ברובה תביעת המערערת להפרשי שכר וזכויות סוציאליות. עיקר המחלוקת נוגע לזכאות המערערת לשכר עבודה בגין משמרות לילה במהלכן נדרשה לשהות במקום העבודה.
התשתית העובדתית
המשיבה - עמותת אחוזת רעים - מנהלת הוסטל בירושלים בשם "בית במושבה", בו מתגוררים צעירים פגועי נפש (להלן: המעון). המערערת, גב' שירלי חנדז'י, עבדה במעון כמדריכה, החל מיום 23.12.07 ועד ליום 11.11.09.
עיקר עבודתה של המערערת היה כמדריכת שיקום במשמרות יום (בוקר או אחר הצהריים). במהלך משמרות אלה ביצעה המערערת את פעילות ההדרכה וכן משימות של סדר, בישול וניקיון. בנוסף השתתפה בפעילויות נלוות עם הדיירים, פגישות שונות עם אנשי מקצוע, וכן הדרכות וישיבות של הצוות. כיוון שדיירי המעון שוהים בו 24 שעות ביממה, וכיוון שקיימת דרישה לנוכחות איש צוות אחראי בכל רגע נתון, נדרשה המערערת לבצע גם משמרות לילה וסופי שבוע. משמרת לילה החלה בשעה 22:00 והסתיימה בשעה 08:00 בבוקר שלמחרת. משמרת סוף שבוע החלה בשעה 12:00 ביום שישי (החל מחודש אוגוסט 2008 בשעה 15:00) והסתיימה בשעה 22:00 במוצאי שבת. המשימות שנדרשה המערערת לבצע במהלך משמרות אלו תפורטנה להלן.
שכרה של המערערת עמד על שכר מינימום שעתי בגין משמרות היום. בגין משמרת לילה קיבלה שכר גלובלי בסך של 170 ₪, ובגין משמרת סוף שבוע – שכר גלובלי בסך של 670 ₪. לאחר סיום עבודתה הגישה המערערת תביעה כנגד המשיבה במסגרתה טענה כי כל שעות שהותה במעון, לרבות בלילות ולרבות בסופי שבוע, היו שעות "עבודה", ובהתאם יש לזכותה בהפרשי שכר, גמול שעות נוספות וגמול עבודה בימי מנוחה בהתאם. עוד דרשה פיצוי בגין ליקויים שנפלו לטענתה בתלושי שכרה וכן הפרשים בגין גמל, הבראה ודמי חגים.
פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי קבע, לאחר שמיעת הראיות, כי במשמרות הלילה לא נדרשה המערערת לבצע את עבודתה הרגילה כמדריכת שיקום, אלא לדאוג לכך שדיירי המעון ילכו לישון, ולאחר מכן "למעשה הייתה חופשית לנפשה, אם כי לא הייתה רשאית לצאת מן ההוסטל, והייתה זמינה למקרה חירום שאותה תארה כמקרה שבו יש צורך להזעיק רופא וכיו"ב". בית הדין הדגיש כי דיירי המעון מתאפיינים בכך שהינם "צעירים המתפקדים בכוחות עצמם, פעילים, ולמעשה ההוסטל משמש כשלב לקראת שילובם בחברה", כך שהמערערת יכולה הייתה לישון (או לעשות כל דבר אחר כרצונה) במקביל לדיירים, ורק לעיתים רחוקות נדרשה לבצע מטלה כלשהי. בהתאם, קיים הבדל משמעותי בין הפעילות האקטיבית שנדרשה מהמערערת במשמרות היום, לבין "העדר כל פעילות (אלא במקרים חריגים) משפנו הדיירים לשנתם". שהותה של המערערת במעון במהלך שעות הלילה לא הייתה לפיכך "מהות העבודה, אלא נלוותה לה", ולאור זאת - אין לראות בשעות אלה כשעות "עבודה".
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.