ע"ע 20812-12-14

ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציג הציבור מר ראובן בצרתי; ס"ע 42800-05-12), שבו נדחתה תביעתו של המערער לביטול הליך המכרז למשרת עובד זכאות למחלקת רווחה מחמת פגמים שונים שנפלו בו, לרבות הפליה ופגיעה בשויון הזדמנויות לאוכלוסייה הערבית.

ההליך סב על מכרז פומבי לשתי משרות של עובד זכאות למחלקת הרווחה במשיבה 1, המועצה האזורית אבו בסמה, שבה מתגוררים תושבי הפזורה הבדואית. נציין, כי במהלך ניהול ההליך המועצה האזורית פורקה, והמשיבות חמש ושש - מועצה אזורית אלקסום ומועצה אזורית נווה מדבר (להלן – המועצות) הן חליפותיה. לטענת המערער, שנתמכה בעמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, נפלו פגמים במכרז, שתוצאתם אפליה מטעמי לאום של האוכלוסייה הערבית. נציין כי למשרות פורסמו שני מכרזים, כאשר לאחר שלא הוגשו מועמדויות למכרז הראשון, פורסם מכרז שני שבו נקבעו תנאי סף נמוכים יותר.

הפגמים העיקריים עליהם הצביעו המערער ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היו:

1. אופן פרסום המכרז: המכרז הראשון פורסם בשפה העברית בלבד, בשני עיתונים יומיים בעברית. המכרז השני פורסם בשני עיתונים יומיים בעברית, והיה רק פרסום אחד בעיתון ערבי, שהוא עיתון שבועי. נוכח החובה על פי סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז – 1977 (להלן – צו המועצות המקומיות) ליתן עדיפות לתושבי המקום, היה על המועצה האזורית לפעול להנגשת המידע אודות המכרז לתושבי המקום, ולכן מן הראוי היה לפרסם את המכרז ביותר מעיתון ערבי אחד, וכן לבחון דרכים נוספות להנגשת המידע אודות המשרות לאוכלוסיה הערבית המקומית. נטען כי על הפגם בפרסום ניתן ללמוד מ"מבחן התוצאה" – מתוך 11 מועמדויות שהוגשו לתפקיד היה רק מועמד ערבי אחד.

2. אי מתן משקל לידיעת השפה הערבית: על פי הגדרת התפקיד של "עובד מינהל וזכאות" בתקנון עובדים סוציאליים, תפקידו של עובד זכאות הוא לסייע לפונים למחלקת הרווחה, ובין היתר להסביר את כללי הזכאות ונהלי הפנייה, להדריך את הפונים בהשגת המסמכים הדרושים ומימוש זכויותיהם, ליתן תשובות לפונים ולהפנות את תשומת לב העובד הסוציאלי לבעיות הדורשות טיפול והמתגלות בעת מגעיו עם הפונים. על פי המכרז שפורסם אחת מדרישות התפקיד הייתה "יכולת מגע עם קהל הפונים". נוכח האמור, יש בעייתיות בכך שלא נקבע במכרז כי ידיעת השפה הערבית תהווה אחת מדרישות התפקיד, או לכל הפחות תיחשב ליתרון. בהקשר זה הצביעו המערער ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על כך שכל פקידי הזכאות בשתי המועצות הם יהודים שאינם דוברי את השפה הערבית. כמו כן, בשל אי ידיעת השפה הערבית, בפועל שונתה הגדרת תפקידן של המשיבות 3 ו- 4 שנבחרו במכרז, כך שהן אינן באות כלל במגע עם הפונים, אלא רק מטפלות בטפסים שנמסרים להם על ידי העובדים הסוציאליים.

במהלך הדיון בערעור הצביע בית הדין על כך שאכן נפלו במכרז פגמים שתוצאתם היא הפליה של האוכלוסייה הערבית, עליה ניתן ללמוד מ"מבחן התוצאה" – העובדה שרק מועמד ערבי אחד הגיש מועמדות במכרז והעובדה שכל ארבעת עובדי הזכאות בשתי המועצות הם יהודים, גם אם לא הייתה כוונה להפלות את האוכלוסייה הערבית. יחד עם זאת, נוכח חלוף הזמן מאז פרסום המכרז, ונוכח העובדה שעל פני הדברים אין למערער ניסיון בתחומים הנדרשים על פי תנאי המכרז, המליץ בית הדין לצדדים להגיע להסדר נושא פני עתיד לפיו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תלווה את המועצות בבניית תוכנית להטמעת שוויון במועצות. כמו כן, נוכח העובדה שהמערער הציף את הבעיות שעלו מאותו מכרז, בעיקר בכל הקשור לפגיעה בשוויון ההזדמנויות, הוא יהיה זכאי להוצאות, אשר תיקבענה על פי שיקול דעתו של בית הדין.

ב"כ המועצות הודיע כי לאור המלצת בית הדין המועצות "מקבלות בברכה ולוקחות על עצמן בניית תוכנית להטמעת שוויון עם הנציבות המשיבה 7. בתוכנית שתיערך יהיה ביטוי לעניין הדיווח לנציבות השוויון ויישום התוכנית שתקבע. הנציבות תיתן ביטוי בתוכנית ובעמדתה בתוכנית שתקבע גם לנושא התקציב בגבולות הסביר בהנגשת המידע ויכולתן של המועצות לעמוד בכך". כמו כן הודיע כי המועצות מקבלות את המלצת בית הדין שלפיה בית הדין יפסוק הוצאות למערער לפי שיקול דעתו.

ב"כ המערער הודיע כי הוא מקבל את המלצת בית הדין, ולעניין שיעור ההוצאות טען כי יש ליתן משקל להתנהלות המועצה כלפי המערער, להליכים הרבים אותם נקט המערער, ולכך שאלמלא המערער סוגיית השוויון כלפי האוכלוסייה הערבית לא הייתה כלל נדונה בפני בית הדין. נוכח האמור, יש מקום לחייב את המועצות בתשלום הוצאות ריאליות.