R.G נ' סוראל יישום שירותי בניה בע"מ ואח'

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1. מר R.G., מהגר עבודה מסין, טפסן בניין במקצועו, נפל בבוקרו של יום עבודה לתוך פיר של מעלית מן הקומה הרביעית של בניין בו עבד לקומה השלישית, ונחת על משטח בטון. מר ג' פונה לבית החולים איכילוב, כשהוא סובל משברים בחוליות עמוד השדרה ומפגיעה בכתפו. מר ג' הועסק על ידי המשיבה 1, שהיא תאגיד כוח אדם להעסקת עובדים בתחום הבניה, באתר בניה המופעל על ידי המשיבה 2, שהיא חברת בניה. פגיעתו של מר ג' הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונה בעבודה. בכתב התביעה שהגיש לבית הדין האזורי טען מר ג' , כי רק כשליש מן התמורה שקיבל בעד עבודתו בא לידי ביטוי בתלושי השכר שקיבל מתאגיד כוח האדם. לטענתו, עיקר שכרו שולם לו במזומן מחברת הבניה, ותשלום זה אינו מצוין בתלושי השכר. במצב דברים זה, הוא נפגע פגיעה חמורה בזכויותיו הסוציאליות, באשר דמי הפגיעה שקיבל מן המוסד לביטוח לאומי, וגמלת הנכות שהוא עתיד לקבל, נמוכים משמעותית מן המגיע לו. על כן עתר מר ג' לבית הדין האזורי בתל אביב שיקבע את שכרו האמיתי, ויורה למשיבות, תאגיד כוח האדם סוראל וחברת הבניה ב.ס.ט, למסור לידיו תלושי שכר משלימים, כך שמלוא שכרו ישתקף בתלושי השכר.

בית הדין האזורי דחה את התביעה. בית הדין קבע, כי אף שמר ג' הוכיח, כי  השכר המקובל בענף הבניה לעובדים כמותו היה גבוה בהרבה משכרו המדווח בתלושי השכר, לא עלה בידו להוכיח את גובה שכרו. עם זאת קבע  בית הדין, כי ככל ששולם למר ג' תשלום נוסף במזומן (להלן: התשלום הנוסף), התשלום שולם לו על ידי חברת הבניה (סגן הנשיאה (כתוארו אז) שמואל טננבוים ונציגת הציבור גב' חגית מנדלביץ; סע"ש 60045-07-14). על כך הערעור שלפנינו בו טוען מר ג' כי דין תביעתו להתקבל, באשר הוא הוכיח כי קיבל תשלום נוסף ואת גובה שכרו.

נקדים ונאמר כי החלטנו לקבל את הערעור. מקובל עלינו כי עלה בידי מר ג' להוכיח כי שכרו ליום עבודה עמד על 700 ש"ח כנטען על ידו. נותרה עומדת על כנה קביעת בית הדין האזורי כי האחראית לתשלום הנוסף שמעבר לזה המצוין בתלושי השכר, היא חברת ב.ס.ט בניה. תוצאת הדברים כפי שנבהיר בהמשך היא, כי יש לראות את ב.ס.ט בניה כמעסיקתו של מר ג' , במשותף עם תאגיד כוח האדם סוראל.

2. ראוי לציין, כי בתום הדיון שהתקיים לפנינו בערעור ביום 28.6.2017, ניתנה החלטתנו לפיה התבקש המוסד לביטוח לאומי להודיע אם יש לו עמדה או בקשה כלשהי בקשר להליך. זאת, נוכח המחלוקת המתייחסת לשכרו האמיתי של מר ג' , והשלכותיה על גובה הגמלאות להן הוא זכאי מן המוסד. בתגובה, הודיע ביום 2.8.2017 המוסד לביטוח לאומי, כי תביעתו של מר ג' להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה אושרה בהתאם לשכר הנקוב בתלושי השכר שהונפקו לו על ידי המשיבה 1, תאגיד כוח האדם. המוסד ציין בהודעתו כי טענתו של מר ג' לעניין גובה השכר לא נבדקה על ידו מאחר שהוא לא הביא כל ראיה בקשר לכך, וטען כי בכוונתו לנקוט בהליכים להגדלת בסיס שכרו. המוסד הוסיף וציין כי הואיל והוא לא צורף כצד להליך לפני בית הדין קמא, בו הובאו ונשמעו העדויות והראיות, אין באפשרותו לנקוט עמדה לגופו של עניין. עם זאת ככל שיקבע כי שולם למר ג' שכר עבודה נוסף, הוא ינקוט בהליכים כמפורט בהודעתו.

3. עוד נאמר, וכבר בפתח הדברים, כי כל הצדדים הרלוונטיים ועדיהם אינם חולקים על כך כי שכרו של מר ג' היה גבוה לאין שיעור מזה המצוין בתלושי השכר שקיבל. עם זאת, סבך של גרסאות היה לפני בית הדין האזורי, וכך הן גם פרושות לפנינו, בדבר זהות מעסיקיו: האם תאגיד כוח האדם לבדו, או גם אחרים: קבלן שלד, חברות בניה שאין בידן היתר העסקה, וגם "ראיס" או "בעל בית", מהגר עבודה מסין אף הוא. מתוך סבך הגרסאות, עולה חשש להפרות משמעותיות של דינים מתחום משפט העבודה ודיני המס. דומה שנגלה לעינינו אך קצהו של קרחון, המעלה סימני שאלה, עד כמה התופעות כפי שבאו לידי ביטוי בהליך זה, משקפות התנהלות נפוצה בענף הבניין בקשר להעסקת מהגרי עבודה בכלל, ועובדים מסין בפרט. דומה כי סימני השאלה המתעוררים אך מזמינים בירור מעמיק יותר מטעם רשויות האכיפה המוסמכות.

לצד כל אלה וברקע הדברים, עומדת פציעתו הקשה של מר ג' שנפל מפיר של מעלית. פציעתו של מר ג' כמו גם פגיעות קשות של עובדים בכלל בענף הבניה, הן חלק מתופעה קשה ומדאיגה של ריבוי תאונות בענף זה, שנתונים אודותיה מתפרסמים לאחרונה, חדשות לבקרים.

על כל אלה, ופגיעתם בערכי יסוד ובזכויות מתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, נעמוד ביתר הרחבה בדברינו בהמשך.

התשתית העובדתית

4. מר ג' (להלן גם: העובד), יליד שנת 1972, הוא אזרח סין. ביום 20.6.2007 הגיע העובד לישראל והועסק כעובד בענף הבניה באתרים שונים. המשיבה 1, סוראל יישום שירותי בניה בע"מ, שהיא כאמור תאגיד כוח אדם המיועד להעסקת עובדים זרים מהגרי עבודה בתחום הבניה (להלן: סוראל), העסיקה את העובד החל מיום 1.12.2013. סוראל הציבה את העובד לעבודה באתר בניה הנקרא 'מפעלי חמצן' ברח' גלגלי הפלדה 27 בהרצליה (להלן: האתר או אתר הבניה). אתר הבניה מופעל על ידי חברת ב.ס.ט בניה בע"מ, היא המשיבה 2 (להלן: ב.ס.ט בניה). העובד עבד באתר הבניה שישה ימים בשבוע. בימים ראשון עד חמישי עבד העובד בין השעות 6:00-18:30, וביום שישי עבד בין השעות 6:00-15:00.

5. ביום 25.2.2014, זמן לא רב לאחר תחילת העסקתו באתר, במהלך עבודתו, נפל העובד כאמור מגובה של שלושה מטרים, לתוך פיר של מעלית מהקומה הרביעית לקומה השלישית, ונחת על משטח בטון. העובד פונה לבית החולים כשהוא סובל משברים בחוליות עמוד השדרה ומפגיעה בכתפו הימנית. ביום 26.2.2014 דיווחה סוראל על פגיעתו של העובד לגורם האחראי על הנושא במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ('פיקוח על העבודה, בריאות בטיחות וגהות בעבודה'). ביום 2.3.2014 הגישה סוראל בשמו של העובד תביעה לתשלום דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, וביום 12.3.2014 הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתו של העובד, "חבלת כתף ימין וגב" כתאונה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 5.6.2014 הגיש העובד תביעה למוסד לביטוח לאומי ל"קביעת דרגת נכות מעבודה", ולטענתו נקבעה לו דרגת נכות של 100% (נציין כי לא מצאנו בתיק מסמכים המעידים על גובה הנכות).