1. השאלה העומדת לדיון בהליך זה היא האם פגיעתה של התובעת מיום 26.8.16 היא פגיעה שאירעה לה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח ידה.
העובדות העולות מחומר הראיות וטענות הצדדים
2. התובעת, ילידת 1975, נשואה ואם לשלושה ילדים.
3. התובעת היא עצמאית ועוסקת במסחר אלקטרוני (מכירות דרך האינטרנט), מזה מספר שנים. התובעת הקימה בשנת 2005 חנות אינטרנטית למכירת מוצרי יודאיקה.
4. בעלה של התובעת, מר א.א., עובד כעצמאי משנת 2009 ביחד עם התובעת בעסק של מוצרי היודאיקה.
5. במהלך שנת 2014 הקימה התובעת ביחד עם בעלה עסק נוסף, מוצרים תחת מותג פרטי - מוצרי ילדים וקמפינג, שהעסק מייצר בעצמו במפעל בסין, ומיועד למכירה באמצעות "אמזון".
6. התובעת ובעלה החליטו לנסוע לאירופה בחודשי הקיץ של שנת 2016, לטענתם לשתי מטרות: האחת, היא פתיחת חשבון בנק אירופאי, והשנייה - מציאת מחסן חיצוני לאמזון לשלוח אליו את המוצרים ישירות מסין, ומשם יישלחו לאמזון וכן לפגישות עסקיות.
לעניין חשבון הבנק, ציינה התובעת, שאמזון לא מעבירים את התשלום של הלקוחות אל חשבון בנק ישראלי, כלומר העסק חייב שיהיה לו חשבון בנק אמריקאי או אירופאי.
7. התובעת, בעלה וילדיהם נסעו להולנד בין התאריכים 12.8.16 ועד 28.8.16. התובעת ציינה כי הבחירה בהולנד מכל מדינות אירופה, הייתה בחירה טבעית, כי ההורים שלה הם הולנדים במקור, התובעת מכירה את השפה, היא בעלת דרכון הולנדי, כמו כן יש לתובעת קרובי משפחה בהולנד, שיכלו לעזור בכל מה שקשור בבנקים ובכלל.
8. ביום 1.8.16 כתבה התובעת מייל לבנק ING הכללי, בו הציגה את עצמה ואת המטרה העסקית שלה בפתיחת חשבון בבנק שלהם. התובעת הסבירה שהיא מגיעה בסוף אוגוסט להולנד ומעוניינת לקבוע פגישה בבנק בסניף מסויים שקרוב לדירה בה הם צפויים להתגורר (ING at Stadsplein Amstelveen), עוד ציינה התובעת שהיא לא מצליחה לעשות זאת בטלפון, מאחר ואין מספרי טלפון של הסניף.
עוד כתבה התובעת, שהיא מעוניינת לקבוע פגישה ליום 26.8.16 בבוקר, ושאלה איך היא קובעת את הפגישה (נספח ב' לתצהיר התובעת).
9. ביום 2.8.16 קיבלה התובעת תשובה מהבנק באמצעות המייל, מאדם בשם פיטר דלהוייסן, שמאשר שיום 26.8.16 זה בסדר, שאין צורך לקבוע פגישה, אלא רק להיכנס לסניף הרצוי והוסיף את מספר הטלפון של הסניף המסויים, אליו רצתה התובעת להגיע (נספח ג' לתצהיר התובעת).
10.התובעת ומשפחתה לנו בדירה שכורה באמסטרדם.
11. ביום 26.8.16 (יום שישי), לפני שעות הצהריים, נקבעה לתובעת פגישה בסניף הבנק, על מנת לבחון את האפשרות לפתוח חשבון עסקי.
12.לגרסת התובעת, על מנת להגיע לאותה פגישה, התובעת יצאה מדירתה השכורה בליווי בעלה (וללא ילדיה), שניהם רכובים על אופניים ונסעו אל סניף הבנק, כאשר המרחק בין הדירה השכורה לבין סניף הבנק הוא 5 דקות רכיבה על אופניים – דרך התניידות מקובלת מאוד בהולנד.
13.עוד טענה התובעת, כי לאחר שקיימו את הפגישה בבנק, התובעת יצאה מהבנק, עלתה על אופניה לצד בעלה, או אז נתפסה לה הרגל בגלגל האופניים והיא נפלה ארצה ונחבלה בגב וברגל (להלן: "התאונה").
14.בשל מועד חזרתם ארצה (28.8.16), ועל אף שהתובעת החלה לסבול מכאבים, בעיקר בעצם הזנב, סברה התובעת כי נכון יהיה להמתין ולפגוש רופא בארץ.
15.התובעת נחתה בארץ ביום 28.8.16 בשעת לילה מאוחרת, למחרת פנתה לרופא אורתופד, אשר הפנה אותה לצילום דחוף, בחלוף מספר ימים לאחר מכן, ממצאי הצילום הדגימו שבר בקוקסיקס עם תזוזה.
16.הנתבע סירב להכיר בפגיעתה של התובעת כפגיעה שאירעה לה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח ידה. הנתבע הכחיש קרות אירוע תאונתי בעבודה ביום 26.8.16, תוך שטען כי התובעת הינה עובדת עצמאית ועליה הנטל להוכיח את האירוע הנטען.
עוד טען הנתבע כי תאונת האופניים הנטענת מיום 26.8.16, אירעה במהלך חופשה משפחתית בחו"ל וללא כל קשר לעיסוקה של התובעת במשלח ידה.
הנתבע טען כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הנסיעה לחו"ל היתה נסיעת עסקים וכן לא הרימה את הנטל להוכיח כי הפגיעה אירעה בעת עיסוקה במשלח ידה. לטענת הנתבע, התובעת ובעלה היו תוך כדי טיול אופניים, וזאת ללא כל קשר לעיסוקה של התובעת במשלח ידה.
עוד הוסיף הנתבע כי הרישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע, אינם תומכים בגרסת התובעת וכי לתובעת אין כל ראיה אובייקטיבית לקרות אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקה במשלח ידה ו/או בדרכה מעבודתה למעונה.
17.במהלך הדיון שהתקיים ביום 24.3.2019, נשמעו עדותם של התובעת ובעלה, הנתבע לא הזמין עדים מטעמו.
לאחר שנתתי את דעתי לכלל טענות הצדדים ולכלל הראיות שהוצגו בפניי, באתי לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
התשתית הנורמטיבית
18.התובעת היא עצמאית. כדי שאירוע תאונתי ייחשב לתאונת עבודה, על התובעת להראות כי אירע עקב משלח ידה ותוך כדי משלח ידה. פעולה הנעשית עקב משלח היד, יכולה להיות פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו, וגם פעולה הנלווית לעיסוק (סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995; עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו), פד"ע לח 241, 256). כאשר מדובר בפעילות נלווית מסוג של נסיעה לחו"ל, על התובעת להראות כי קיימת זיקה של הפעילות למשלח ידה, וכי הפעילות תורמת למשלח היד ונחוצה לו. בכך לא די. על התובעת להמשיך ולהראות כי האירוע התאונתי שבו נפגעה, היה חלק אינטגרלי מן הפעילות הנלווית המוכרת (בג"צ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו], מיום 26.10.17)).
הנסיעה לחו"ל והתאונה בה היתה מעורבת התובעת -היתה פעילות נלווית למשלח ידה של התובעת
19.הוכח בפניי כי מטרתה העיקרית של הנסיעה להולנד בחודש אוגוסט 2016, היתה עסקית ומטרתה המשנית היתה גם כנסיעה משפחתית.
20.מעבר להתכתבות שצירפה התובעת בנוגע לפתיחת חשבון בנק עסקי בהולנד, צירפה התובעת גם ראיות נוספות המאששות טענתה כי נסיעתה להולנד היתה קודם כל נסיעה לצרכי עבודה ואליה שולבה המשפחה. לשם כך נפנה למספר ראיות כדלקמן:
א.התובעת צירפה מייל מיום 25.5.16, שכתבה לאדם בשם סילבן, שהוא בעל חברת Sylvain Enterprises – חברה הולנדית שמתמחה בהפקת אירועים, עמו רצתה להיפגש התובעת בעת שהייתה בהולנד, לצורך שיתוף פעולה עסקי. באותו מייל כותבת התובעת שתשמח להיפגש עמו ביום 26.8.16 או ביום 25.8.16, ומציינת בפניו שעדיין אין לה תאריכי טיסה סופיים (נספח א' לתצהיר התובעת).
ב.ביום 9.8.16 כתבה התובעת לחברה הולנדית, שמתמחה בפתרונות לוגיסטיים, שהיא מגיעה להולנד למספר פגישות עסקיות ותשמח להיפגש עם נציג של החברה. ביום 10.8.16 התקבלה תשובת החברה במייל חוזר, שישמחו לפגוש אותה בשבוע הבא, בין ה-14 ל- 20 לאוגוסט (נספח ט' לתצהיר התובעת).
ג.התובעת אף צירפה אישור על הפגישה עם אותה חברה, אשר התקיימה ביום 18.8.16 (נספח י' לתצהיר התובעת).
ד.דוגמה נוספת, הוא מייל ששלחה התובעת בעת שהייתה בהולנד (בזמן אמת), ובו היא כותבת למפעל בסין, עמו היא עובדת בנוגע לייצור המוצרים אותם היא משווקת, כך: "העברתי היום סך של... אני מצטערת על העיכוב. אני נמצאת בנסיעת עסקים לאירופה והכל יותר קשה לעשות מכאן. אחת הפגישות שלי היא עם בנק חדש ואני מקווה שזה יעשה את כל ההעברות (הכספים) לקלות יותר מאשר דרך ארה"ב" (נספח יא' לתצהיר התובעת).
ה.ביום 26.8.16 (בוקר התאונה), לאחר מספר מיילים של המפעל בסין אל התובעת, כותבת התובעת שוב למפעל בסין, כך: "... כמו שאמרתי לך, אני בנסיעת עסקים באירופה ברגע זה. פגישה אחרונה היא היום... אחזור למשרד ביום שני, טסה ביום ראשון..." (נספח יב' לתצהיר התובעת).
ו.עוד דוגמה, היא בנוגע לחברת ההפקות שעמה נפגשה התובעת, כפי שציינו ביום 25.5.16, כתבה התובעת מייל למר סילבן, בקשר לפגישה איתו ביום 25.8.16 או ביום 26.8.16, לבחון שיתוף פעולה עסקי. סילבן השיב לתובעת במייל חוזר, שעדיף לו ביום 25.8.16 – והתובעת אכן נפגשה עם סילבן ביום 25.8.16 (מייל התשובה של סילבן מיום 26.5.16, נספח יג' לתצהיר התובעת).
21.גרסתה של התובעת היתה עקבית ולא נסתרה. ראשית, במהלך חקירתה בפני חוקר המוסד, הבהירה את מטרת הנסיעה להולנד בחודש אוגוסט 2016, בהאי לישנה:
"... נסעתי בנסיעה של 8/2016 לכמה מטרות, גם למצוא מחסן בהולנד, גם רציתי לפתוח חשבון בנק הולנדי שבעצם אוכל לקבל את הכסף מאמזון בכל אירופה ביורו ולשלם משם לספקים שלי בסין, מבלי שהכסף יגיע לארץ ואז יעבור לספקים בסין על מנת לחסוך את כל ההמרות, זה המון כסף פשוט כל ההמרות.
היתה מטרה נוספת, להיפגש עם אדם בשם סילבן שהוא בעל חברה להפקת אירועים לאלפיון העליון בהולנד ורצינו ליצור שיתוף פעולה עסקי, שאני אספק לו מתנות לאירועים. אלו בעצם היו המטרות העיקריות של הנסיעה שלי ב-8/16 להולנד" (נ/8, עמ' 3, ש' 8-19).
22.התובעת נחקרה על כך במסגרת הדיון מיום 24.3.19, וכשנשאלה האם מטרת הנסיעה היתה טיול משפחתי, השיבה כך: "לא. המטרה הראשונית היתה נסיעת עבודה. אני עובדת מ-2014 עם ארה"ב עם אירופה והמטרה היתה, היו לי שלוש פגישות עבודה בהולנד. זו היתה המטרה הראשונית. שילבנו את הילדים. זו היתה המטרה המשנית. המטרה הראשית היתה נסיעת עבודה... בדיעבד הדבר המשני היה ששילבנו את הילדים ובתוך הדברים האלה שילבנו גם דברים אחרים אבל המטרה המרכזית היתה נסיעת עבודה שלי והיה חשוב שגם בעלי יהיה השנה כיוון שגם לו יש עסק שעובד עם אירופה וגם הוא היה צריך להיות נוכח בפתיחת חשבון בנק באירופה... הנסיעה המרכזית היתה בשביל העסק שלי. בפגישות האחרות הוא לא היה נוכח בעלי. הפגישה היחידה שהוא היה נוכח זה היה בבנק... אפשר לראות בנתונים שהעסק היה בנסיקה מאוד גדולה מאוד מאוד גדולה באביב שקדם לאותו קיץ והיה צריך לנסוע בדחיפות כדי לפתוח חשבון בנק וגם הנסיעה המרכזית אני עדיין עומדת על כך שזה היה על שם העסק שלי. אני עצמאית גם היום" (פרוטוקול מיום 24.3.19, עמ' 3, ש' 23 – עמ' 4, ש' 12).
23.שוכנעתי כי מטרתה העיקרית של הנסיעה להולנד היתה לצרכי עסקה של התובעת, כאשר שלוש המטרות העיקריות שהציבה התובעת היו: פתיחת חשבון עסקי על מנת שתוכל לעבוד מול אמזון, מציאת מחסן לצורך אחסון הסחורה שמגיעה מסין ומיועדת לאמזון, ופגישות עסקיות נוספות, כמו הפגישה עם סילבן, לבחון אפשרות של מכירת מוצרים ושיתופי פעולה עסקיים.
24.נכון הדבר כי התובעת לא הציגה בפנינו ראיה חד משמעית בדבר נוכחותה בסניף הבנק, במועד קרות האירוע התאונתי – 26.8.16. יחד עם זאת, עדות התובעת ועדות בעלה ביחד עם ראיות נוספות שצורפו מטעם התובעת, הביאו אותי לכלל מסקנה כי אכן התובעת נכחה ביום 26.8.16 בסניף הבנק ביחד עם בעלה לצורך פתיחת חשבון עסקי בהולנד, התובעת ובעלה נסעו באופניים מהדירה השכורה בה גרו אל סניף הבנק, ובדרך חזרה מסניף הבנק לדירה, אירעה לתובעת התאונה.
להלן נפרט את הראיות ואת הגרסאות של התובעת ובעלה, אשר הובילו אותנו למסקנה כי יש להכיר באירוע מיום 26.8.16 כתאונת עבודה.
25.במסגרת ההודעה שנגבתה על ידי חוקרת המוסד, פירטה התובעת בצורה אותנטית את נסיבות קרות האירוע, כדלקמן: "ביום שישי 26.8.16 קמנו בבוקר בדירה. הייתי עוד לפני הנסיעה שלנו, בקשר עם הבנק באמסטרדם, בנק ING, וקבעתי שם שאגיע לבנק, זה היה בהתכתבות במייל עם אדם בשם פיטר, שסיכמנו שאגיע באותו יום שישי ומי שהיה בבנק יטפל בי. לא היתה לא פגישה עם מישהו ספציפי ובשעה קבועה. אז רכבתי באופניים לבנק, יחד עם בעלי. זה היה ממש קרוב לדירה שגרנו בה, 5 דקות משם. לקחנו בייביסיטר לילדים, מישהי שהיא בת של שליחי חב"ד ודוברת עברית שוטפת, והיא היתה עם הילדים, שמה איילת, הנייד שלה: +31638147220... הגעתי אליה דרך הדס, בעלת הבית של הדירה שבה התגוררנו והיה לנו עוד בחור לבייביסיטר בשם אמיר. אז באותו היום 26.8 יצאנו בעלי ואני מהדירה בסביבות השעה 09:00 בבוקר ורכבנו על האופניים ישר לבנק. היינו בפגישה בבנק בערך חצי שעה או יותר, עם בחורה שאני לא זוכרת את שמה. היא היתה בהריון בזמנו. הגעתי לשם לשם פתיחת חשבון עסקי, הבאתי לה קצת נתונים של העסק, הצגתי את הדרכון האירופאי שלי. היא דיברה גם עם מנהל הסניף בעניין של לפתוח לי שם ח-ן כיוון שאני לא מתגוררת שם. לא אישרו לי באותה פגישה לפתוח שם חשבון בנק בגלל שיש להם שם איזה חוק שלפיו זה היה בעייתי... היינו שם די הרבה זמן, אולי 45 דקות, לא יודעת. ואז יצאנו מהבנק בעלי ואני. עליתי על האופניים וממש בתחילת הנסיעה, עשיתי איזה תנועה עם הרגל, המגן של הגלגל תיקתק לי אז ניסיתי לדחוף אותו עם הרגל, והרגל שלי נתקעה בגלגל והאופניים הלכו קדימה, בכדי לא ליפול על הראש, הטתי את הגוף אחורה ונפלתי נפילה מאוד חזקה על הגב התחתון. חטפתי מכה מאוד רצינית וחזקה בעצם הזנב, ורגל שמאל שנתקעה לי בגלגל גם כאבה לי מאוד והקרסול מיד התנפח..."
26.במהלך חקירתה בבית הדין, גרסתה לא נסתרה וכך העידה התובעת:
"ש.נסעתם לשם עם אופניים לבנק?
ת.כן. אופניים היו כלי הרכב המרכזי שלנו בזמן השהות...
ש.מה היה בפגישה בבנק?
ת.נפגשנו עם מישהי שהיא אחת מעובדות הבנק הבכירות. באיזה שהוא שלב היא הלכה למנהל הבנק, הצגתי את הנתונים שלי של הצורך בפתיחת החשבון שזה חשבון עסקי וגם אני עם דרכון אירופאי בגלל ההורים. היא הלכה למנהל של הסניף אני חושבת או סגן מנהל הסניף. יש להם תקנה או חוק שהסבירה לנו שאני חייבת להיות תושבת בהולנד עצמה. ניסינו בכל מיני דרכים ולא הלך".
(פרוטוקול מיום 24.3.19, עמ' 7, ש' 5-24).
27.בהגינותה, כאשר נשאלה התובעת האם יש לה הוכחה קונקרטית שביום 26.8.16 היתה נוכחת באותו סניף בנק, השיבה שלא. יחד עם זאת, התובעת פירטה במסגרת תצהירה ובמסגרת עדותה בבית הדין, כי עשתה מאמצים להביא ראיות שאכן היתה לה פגישה בבנק באותו היום. התובעת ביקשה את עזרתה של הדס, אצלה שכרה התובעת ומשפחתה את הדירה באמסטרדם, שהיא תלך לבנק פיזית ויתנו לה איזה שהוא אישור שהפגישה אכן התקיימה ביום 26.8.16.
התובעת צירפה מייל ששלחה להדס מיום 31.1.17, בו היא מבקשת את עזרתה בפנייה לבנק (נספח ה' לתצהיר התובעת). באותו המייל התובעת כותבת להדס, שניסתה ליצור קשר עם הבנק כמה פעמים כדי לקבל את האישור, אבל אין שום דרך לדבר ישירות עם הסניף.
עוד ציינה התובעת בפני הדס שאמא שלה, שמדברת הולנדית, דיברה עם הסניף, אבל הם לא מוכנים לתת שום דבר כתוב לגבי הפגישה שהתקיימה. במסגרת המייל, על מנת שיהיו להדס את כל הפרטים כשהיא הולכת לסניף הבנק, כתבה לה התובעת את כל הפרטים הרלוונטיים – כלומר שהיתה בבנק ביום 26.8.16 בבוקר, כי רצתה לפתוח חשבון עסקי, שאכן היתה לה פגישה וכשסיימה אותה נפלה מהאופניים ונחבלה.
28.עוד מציינת התובעת במסגרת תצהירה, שהדס אכן הלכה אל הבנק פיזית, והשיבו לה שהם שומרים אישור על פגישות שהתקיימו בסניף באופן אוטומטי במשך חודש וחצי בלבד, אבל לאחר מכן אין אפשרות להוציא אישור כזה.
29.מעבר לכך, צירפה התובעת הודעות ווטסאפ מהטלפון שלה שנשלחו ממנה לאמה ומאמה אליה, מיום 28.8.16, היום בו טסה התובעת חזרה עם משפחתה ארצה. ביום זה שולחת אמה של התובעת הודעה וכותבת כך: "אני מבינה שאתם אולי כבר בשדה התעופה. מקווה שהכל יעבור חלק. טוב שהסתדר לקחת את הילדים ולשלב. נורא מתגעגעים. נסיעה טובה". התובעת משיבה לאמה: "אנחנו במונית בשדה התעופה... ביום שישי יצאתי מפגישה ועשיתי תאונת אופניים טפשית..." (נספח ו' לתצהיר התובעת).
30.ראיה נוספת שצירפה התובעת, היא חלופת הודעות נוספת בינה לבין חברה שלה – רונה אבישר, גם מיום 28.8.16, יום הטיסה חזרה לארץ. חברתה מאחלת לה טיסה נעימה והתובעת משיבה לה: "בשישי ביציאה מהפגישה של העסק, נפלתי מהאופניים... כשעליתי עליהן נפלתי וחטפתי פגיעה רצינית בעצם הזנב. לא יכולה לזוז ולשבת..." (נספח ז' לתצהיר התובעת).
31.עוד צירפה התובעת הודעת מייל שכתב בעלה א. לחברת התעופה ביום 28.8.16, שם הוא מספר שהתובעת נפלה מהאופניים והיא לא יכולה לשבת והוא מבקש את עזרתם בלשריין עוד כסאות במטוס עבור התובעת על מנת שתוכל לעבור את הטיסה במצבה (נספח ח' לתצהיר התובעת).
32.בתשובה לשאלה מדוע לא פנתה לרופא בהולנד, הסבירה התובעת "בדיעבד אם הייתי יודעת שהפציעה שלי כל כך חמורה, הייתי פונה לרופא שם. אנחנו ביום ראשון גם בבוקר או לפנות בוקר, כבר טסנו חזרה. היה יום וחצי ורציתי להגיע לארץ ולקבל פה טיפול רפואי. הרגשתי שקרתה איזה שהיא פציעה, לא יכולתי לזוז. הייתי בקטע של עוד יום אנחנו בארץ ונטפל שם" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 8-12).
33.עצם העובדה שהתובעת לא הציגה ראיה חד משמעית בדבר הפגישה בבנק ביום 26.8.16, לא גורעת מהמסקנה כי השתכנענו מעדותה ומעדות בעלה ומהראיות שצירפה בדבר תיאום הפגישה, בדבר מטרת הנסיעה ואף המסרונים שהחליפה עם חברתה ועם אמה והודעות המייל שכתבה למפעל בסין, כי מדובר היה בפגישה שהיא פעילות נלווית שהיתה קשורה קשר מקצועי הדוק במשלח ידה של התובעת.
התובעת הסבירה כי לצורך ביצוע התשלומים על ידי אמזון, היה צורך בפתיחת חשבון בנק וזאת על מנת להימנע מעמלות בשל המרת המטבע. התובעת אף צירפה ראיות שעשתה כל אשר בידה על מנת להביא ראיה מסניף הבנק אודות אותה פגישה, אם באמצעות פניה שלה, אם באמצעות פניה מצד אמה שדוברת את השפה ההולנדית ואם באמצעות בעלת הדירה, גב' הדס.
34.לאחר ששמענו את העדויות, והשתכנענו מכנות הגרסאות של התובעת ובעלה, אשר נתמכו בראיות אובייקטיביות, הגענו לכלל מסקנה כי אכן התובעת נפגעה באירוע תאונתי בעת שיצאה מפגישה בסניף בנק ING באמסטרדם לצורך בדיקת אפשרות פתיחת חשבון בנק עסקי. הוכח בפנינו כי התובעת תיאמה באמצעות התכתבויות מייל את אותה פגישה בסניף הבנק למועד קרות התאונה- 26.8.16, ומסמכים אלה לא נסתרו.
35.הנתבע הפנה למסמך רפואי (נ/5) ובו נרשם כי תאריך התאונה- 25.8.16 ולא 26.8.16, התובעת הסבירה בחקירתה כי אין לה הסבר מדוע הרופא כתב תאריך שגוי. אין לה ספק בתאריך התאונה אשר אירעה ביום שישי בתאריך 26.8.16. התובעת הסבירה כי הרופא קיבל אותה בין תורים בעמידה, לאחר שחזרה מאמסטרדם. זה לא היה ביקור רופא אלא התובעת נכנסה אליו כאובה בין התורים והוא שלח אותה לצילום. עוד אמרה התובעת כי היא אכן אמרה לרופא שהיא נפלה מאופניים, אולם הרופא לא בירר על איזה סוג נסיעה מדובר או מה מטרת הנסיעה. כל שאמרה התובעת לרופא הוא שנפלה מהאופניים ולא היה כל דיון אם מדובר בתאונת עבודה.
36.מכל האמור לעיל, אנו קובעים כי מדובר בפעילות שהיתה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית של הנסיעה העסקית של התובעת לאמסטרדם. מעבר לעדותה המשכנעת של התובעת, מצאנו בראיות שצירפה סימוכין לכך שאכן היתה פגישה בבנק ביום 26.8.16, אשר מטרתה היתה פתיחת חשבון עסקי, היינו מדובר באירוע תאונתי אשר היה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית של התובעת בנוגע למשלח ידה.
סיכום
37.אשר על כן, הנני קובע כי האירוע התאונתי מיום 26.8.16 בו נחבלה התובעת בגב התחתון ובקרסול, אירע תוך כדי משלח ידה של התובעת ועקב משלח ידה, ומשכך מהווה תאונת עבודה.
38.הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך כולל של 5,000 ₪, אשר ישולמו לתובעת תוך 30 ימים מאת שיומצא פסק הדין לנתבע.
39.זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ז אייר תש"פ, (21 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
