ע"נ
בית משפט השלום חיפה
|
57920-03-11
13/01/2015
|
בפני השופט:
יואב פרידמן
|
| - נגד - |
מערערים:
פלוני
|
משיבים:
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
|
| פסק דין |
1. ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 08.03.11 לפיה כאבי הגב התחתון מהם סובל התובע החמירו חלקית בשיעור 50% כתוצאה מהאירוע בחודש ינואר 2006.
המערער התגייס לצה"ל בשנת 1983, שירת 5 שנים בצוללת ובהמשך בתפקידים אחרים במסגרת שירותו בחיל הים, עד לשחרורו בחלוף 26 שנה, בשנת 2009. במאי 2009 הגיש למשיב תביעה להכרת זכות בגין שני אירועים חבלתיים – אחד ממרץ 98' - כאשר במהלך תנועה חדה במשחק כדורגל חש בכאב גב המקרין לרגלו; והשני מ- 2006 - עת דחף קורה כבדה ושוב חש כאב חד מקרין לרגל. המשיב בהחלטתו אמנם לא טען שהאירועים לא התרחשו או כי אינם קשורים לשירות ככזה. אין טענה כזו. אולם בהחלטתו הכיר כאמור בהחמרה בשיעור 50% בכאבי הגב התחתון רק כתוצאה מהאירוע משנת 2006, ולא כתולדת האירוע האחר שלשיטתו לא החמיר הפגימה אף לא גרם לה. המחלוקת כאן אפוא הנה רפואית בעיקרה.
המשיב תמך ההחלטה נשוא הערעור בחוו"ד הרפואית של המומחה פרופ' ביאליק, מיום 10.05.10.
חוו"ד מומחים
חוו"ד מומחה מטעם המערער- ד"ר אליהו סלטי (22.03.09)
2. בראשית חודש מרץ 1998, בעת שירותו הצבאי, בזמן משחק כדורגל, ביצע המערער תנועה חדה עם גבו התחתון ומיד חש כאב עז שהקרין לרגלו השמאלית.
לאחר שטופל תרופתית והכאבים לא חלפו, פנה להערכת אורטופד, ובבדיקה נמצאה ירידה בתחושה בקדמת שוק שמאל וחולשה של ה- EHL. הוא הופנה לצילומי טופוגרפיה ממוחשבת שהדגימו פריצת דיסק חריפה בגובה L3-L4. כעבור זמן ולאחר קבלת טיפול, פחתו הכאבים והוא שב לעבודה מלאה. בשנת 2006, בעת שסייע בהרמת קורות כבדות, ותוך דחיפה של קורה כבדה במיוחד במשקל 2 טון, חש המערער כאב חד בגבו התחתון שכלל גם הפעם הקרנה קשה לרגל שמאל. בהמשך התפתח חסר נוירולוגי שאובחן כ- Drop foot.
בבדיקה- מתהלך בצליעה על רגלו השמאלית. מתקשה לפשוט את בגדיו עקב כאב חד בגב התחתון. הליכה על קצות האצבעות תקינה אך אינו מסוגל להתהלך על העקבים. נצפה Drop foot ברור ברגלו השמאלית. הלורדוזיס הפיסיולוגי המותני נצפה מיושר עם ספזם קשה של השרירים הפאראורטברלים המותניים. הגבלה בינונית נצפתה בתנועות הגב התחתון ובכפיפה לפנים מגיע עם קצות אצבעותיו עד גובה השליש התחתון של הירך. מבחן הלסג היה חיובי משמאל ב-60 מע', שלילי מימין והוא לא היה מסוגל לשבת במיטת הבדיקה כשרגליו ישרות וגבו זקוף. רגישות רבה נמצאה בניקוש הזיזים הקוציים של חוליות ע"ש המותני נק' ההדק דו צדדי. נמצאה חולשה מוטורית של ה- EHL ברגלו השמאלית והחזר אכילס באותו צד לא הופק. ירידה נמצאה בתחושה השטחית לפי הפיזור הדרמטומי של L3, L4, L5. צילום הדמיה של ע"ש מותני מיום 27.03.98- ספונדילוליזיס דו צדדי בגובה L5-S1 עם ליסטזיס קדמית דרגה II. פרוטרוזיה של הדיסק הגולש לחלקם התחתון של הפורמינות העצביות בגובה L3-L4. צילום תהודה מיום 11.02.08- בגובה L3-L4 נראית היצרות המרווח הבין חולייתי עם בלט דיסקלי הגורם ללחץ ברור על קדמת השק הדורלי והיצרות תעלות השורש בשני הצדדים וכן היצרות הרצס השמאלי. בגובה L5-S1 נצפה ספונדילוליסטזיס דרגה I-II עם היצרות קשה של תעלות השורש בשני הצדדים, יותר משמאל.
לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, צילומי הטומוגרפיה הממוחשבת וצילומי התהודה המגנטית ניתן לקבוע כי נכותו הצמיתה של המערער בעקבות החבלה בגבו התחתון שאירעה בראשית חודש מרץ 1998 היא 20% לפי סעיף 37(7)ב', 10% לפי סעיף 32(1)א'I. סה"כ 28% לצמיתות. החבלה בשנת 2006 הביאה להחמרה ניכרת במצבו של המערער והתפתחות חסר נוירולוגי ברגלו השמאלית וזאת על רקע לחץ מסיבי של שורשי העצבים באותה רגל. אין ספק כי לאור פריצת הדיסק ממנה סבל המערער כבר משנת 98 היה מקום להימנע מלהטיל עליו משימות פיזיות קשות שהביאו בסופו של דבר למצבו כיום. מתוך כל אלו ברור כי נכותו של המערער כפי שהיא קיימת כיום נגרמה עקב שירותו הצבאי ואף החמירה במהלך השירות.