ע"מ 40433-11-12 קונטירה טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 3,ע"מ 19259-06-13 קונטירה טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 3

לפני ערעורים על שומות בצו שקבע המשיב לשנות המס 2009 ו – 2010. 

רקע ועיקר טענות הצדדים

המערערת עוסקת במחקר ופיתוח עבור Kontera Technologies Inc, חברה פרטית שהתאגדה במדינת דלאוור, ארצות הברית ומחזיקה במלוא הון המניות המונפק של המערערת (להלן: "חברת האם").

בהסכם מיום 1.1.2005 שנכרת בין המערערת לבין חברת האם (להלן: "הסכם השירות" או "עסקת השירות"), נקבע כי תמורת שירותי מחקר ופיתוח שתבצע המערערת עבור חברת האם תשלם חברת האם למערערת את הוצאותיה בקשר עם ביצוע המחקר והפיתוח (להלן: "הוצאות הביצוע") בהפחתת הוצאות להפרשות סוציאליות של עובדי המערערת (להלן: "ההפרשות הסוציאליות") ובצירוף 7% מהוצאות הביצוע (להלן: "הרווח מהוצאות הביצוע"). עסקה זו של רווח מהוצאות ידועה גם כעסקה מסוג Cost+.

בשנים 2009 ו – 2010, הקצתה חברת האם לעובדי המערערת אופציות למימוש למניות חברת האם במחיר המניה של החברה ביום ההקצאה, ובתנאי שניתן יהיה לממש 25% מהאופציות תוך שנה מיום ההקצאה ואת יתר האופציות על פני 36 חודשים לאחר מכן (להלן: "תנאי ההבשלה").

בשנת 2010 נערך בין המערערת לבין חברת האם תיקון להסכם השירות, ובמסגרתו הוסכם כי החל מיום 1.1.2008, בחישוב הרווח מהוצאות הביצוע לא תובא בחשבון עלות הקצאת אופציות למימוש למניות חברת האם (להלן: "שווי האופציות"). תיקון זה הוחל רטרואקטיבית מיום 1.1.2008 (להלן: "הסכם התיקון").

בהתאם להסכמי השירות והתיקון, העבירה חברת האם למערערת את הוצאותיה ובחישוב הרווח המוסכם בשיעור 7% נוטרלו ההפרשות הסוציאליות ושווי האופציות. המערערת חישבה את שווי האופציות בהתאם למודל "בלק אנד שולץ" ובדוחותיה הכספיים בשנים 2009 ו – 2010 יישמה את תקן חשבונאות 24 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, ורשמה את עלות האופציות כהוצאה: בשנת 2009 ייחסה המערערת הוצאות אופציות בגובה 1,085,829 ₪ ובשנת 2010 בגובה 1,688,148 ₪. בדוחות התאמה למס דיווחה המערערת על הקצאת האופציות בהתאם להוראות סעיף 102 (ב) (2) ו – 102 (ד) (2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), דהיינו מסלול "רווח הון" ללא ניכוי ההוצאה הכרוכה בהקצאת האופציות.

בשומה לשנת המס 2009, קבע המשיב כי בין המערערת לבין חברת האם מתקיימים "יחסים מיוחדים", ובהתעלם מתנאי הסכמי השירות והתיקון בדבר נטרול ההפרשות הסוציאליות ושווי האופציות, הרווח מהוצאות הביצוע פחת לשיעור של 1.73% החורג מטווח הרווח המקובל בעסקאות דומות בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. על כן, ובהתאם להוראות סעיף 85א לפקודה, קבע המשיב, כי בחישוב הרווח מהוצאות הביצוע יש לכלול את שווי האופציות שחילקה חברת האם לעובדי המערערת בשנת 2009 כפי שנרשם בדוחות הכספיים של המערערת, דהיינו הוצאה נוספת בסך 1,085,829 ₪. בהתבסס על נתונים מתוך חוות דעת שהגישה המערערת, קבע המשיב כי שיעור הרווח מהוצאות הביצוע צריך להיות 9.1% (ללא הפרשות סוציאליות בסך 226,479 ₪) ובסה"כ 2,402,195 ₪. בהתאם הוסיף המשיב את הרווח שקבע (2,402,195 ₪) לעלות הוצאות הביצוע (26,397,752 ₪) וקבע כי הכנסות המערערת בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז – 2006 (להלן: "תקנות שווי שוק") עומדים על סך של 28,799,947 ₪, דהיינו תוספת הכנסה בסך 1,716,189 על ההכנסה מעסק עליה הצהירה המערערת (2,473,832 ₪) ובסה"כ 4,190,021 ₪ הכנסה חייבת מעסק.

יצוין, כי בדיון בערעורים הסביר המשיב כי לא כלל הפרשות סוציאליות בהוצאות הביצוע מחמת טעות, ומאחר ואין מדובר בסכום גדול לא ראה לנכון לתקן את השומה לשנת המס 2009.