פס"ד בערעור כפל מס

פתח דבר

עניינו של ערעור זה הוא כפל מס שהטיל המשיב על המערער מתוקף סמכותו לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ או החוק).

חקירת המשיב העלתה, לטענתו, כי המערער הוציא חשבוניות מס שלא כדין על שם חברת "י.ס הפצה וביצוע פרויקטים בע"מ" (להלן: "י.ס הפצה") ועל שם חברת "שי תבור בע"מ" (להלן: "שי תבור") (להלן ייקראו יחד: "החברות המוציאות"). החברות המוציאות היו בבעלותו של מר יוסף לוי (להלן: "יוסי לוי") אשר שימש בהן גם כדירקטור (תמצית מרשם החברות, נספחים 1-2 לתצהיר המשיב). החשבוניות הוצאו לשתי חברות: חברת סעידוב קומפני בע"מ (להלן: "סעידוב קומפני") וחברת י.מ כהן ונכסים בע"מ (להלן: "י.מ כהן") (להלן ייקראו יחד: "הלקוחות" או "החברות המנכות"). חברת סעידוב קומפני הייתה בבעלות מר יהודה כהן וחברת י.מ כהן הייתה בבעלות מר מתתיהו כהן (להלן: "מתי כהן"). מתי כהן הוא בנו של יהודה כהן והחל משנת 2008 החל לנהל את סעידוב קומפני.

לטענת המשיב, המערער הפיץ 29 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס על שם החברות המוציאות בתקופה שבין חודש אוגוסט 2008 לחודש נובמבר 2009 (מע/1) אשר המס הכלול בהן עומד על סך של 580,305 ש"ח (קרן). סכום כפל המס שהוטל על המערער עומד על סכום של 1,160,610 ש"ח (במונחי קרן).

המערער טוען כי שימש שליח להעברת משלוחי זהב מיוסי לוי והחברות המוציאות לחברות המנכות. לטענתו, כל תפקידו התמצה בהעברת משלוחי הזהב וכתיבת פרטי החשבוניות, באופן טכני לחלוטין, על פי הנחיות מפורשות של יוסי לוי ומתי כהן ולכן לא ניתן לראותו כמי "שהוציא" את החשבוניות מושא הערעור לעניין תחולת סעיף 50(א) לחוק. המערער הסביר כי התבקש לכתוב את החשבוניות משום שמחיר עסקת זהב נקבע על פי שערי הזהב והדולר, שהם שערים משתנים, ולכן היה צורך בבירור השער העדכני של הזהב והדולר בעת מסירת הזהב ללקוחות.

ליתר טענות הצדדים אתייחס בפרוטרוט בגוף פסק הדין.

המסגרת המשפטית

1. סעיף 50(א) לחוק קובע כי "אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לעניין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה".

   סעיף 47(א) לחוק קובע כי "עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה" (לפי נוסח הסעיף בשנים הרלוונטיות לערעור).

2. בהוצאת חשבונית מס שלא כדין, מוציא החשבונית נוטל על עצמו את האחריות כי מי שקיבל את החשבונית יקזז את מס התשומות הגלום בה. עילת החיוב הקבועה בסעיף 50(א) לחוק מיועדת להבטיח, אפוא, כי למדינה ישתלם הסכום שאותו הייתה אמורה לקבל כמס מלכתחילה, לולא הונפקה החשבונית שלא כדין.

3. לסעיף 50(א) לחוק תכלית נוספת, תכלית הרתעתית. תכלית זו באה לידי ביטוי בקביעה, כי מי שהוציא חשבונית שלא כדין עלול לשאת בתשלום כפל המס המצוין באותה חשבונית (ע"א 6825/98 חברת אדוריים בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים, פ"ד נה(5) 330, פס' 7 (2001); ע"א 1497/01 עזרא הובר נ' ממונה אזורי מע"מ חיפה, פ"ד נז(5) 947, פס' 7 (2003)).

4. הטלת כפל מס על הוצאת חשבונית מס שלא כדין לפי סעיף 50(א) לחוק יכולה להיעשות במקרים הבאים (אהרן נמדר מס ערך מוסף חלק שני (מהדורה חמישית) (2013), פס' 2210):

   • כאשר החשבונית מוצאת על ידי מי שלא נרשם כעוסק מורשה ובניגוד להוראת סעיף 47(א) לחוק.