ע"א 8763/15

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על פסק הדין מיום 9.11.2015 שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 37816-06-14; השופט מ' רניאל), בגדרו ניתן צו לאכיפת סעיף מהסכם התחייבות שנחתם בין המערערים 1-3, לבין המשיבה 1.

רקע

2. במוקד הערעור עומדת שאלת פרשנותו של סעיף (ליתר דיוק – תת-סעיף) מהסכם התחייבות שנכרת בין הצדדים. אעמוד בקצרה להלן על השתלשלות העניינים עד לעריכת ההסכם, על תוכנו, ועל התנהלות הצדדים לאחר כריתתו.

3. המערערים 1-3, מר יואל זיו, מר יוסף פרנק, וחברת בר לב גליל תעשיות בע"מ (לשם הנוחות יכונו אלה בלבד: המערערים) מחזיקים במצטבר ב-87.5% מהון המניות של המערערת 4 (להלן: אליתן או החברה) וב-7 מתוך 10 מניות ההנהלה. יתר המניות (12.5% מהון המניות ו-3 מניות הנהלה) הוחזקו בתחילה, עם יסוד החברה, בידי מנהלת בר-לב בע"מ (להלן: המנהלת). החברה היא "חברת נכס" – נכסהּ היחיד הוא זכויות החכירה לדורות בנכס הבנוי על מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 32 בגוש 18508 בפארק התעשייה בר לב, סמוך לכרמיאל (להלן: הנכס).

4. המשיבה 1, גספא הנדסה בע"מ (להלן: גספא) והמשיבה 2, לב בר לב בע"מ (להלן: לב בר לב) הן שתי חברות פרטיות בבעלותו של מר עמית לוי (להלן: עמית).

5. במהלך שנת 2012 פנה עמית אל בעלי המניות בחברה, במטרה להגיע להסכמות בדבר עסקה למכירת זכויותיה של החברה בנכס. הצדדים נדברו ביניהם באשר למתווה ביצוע העסקה, ולבסוף, כפי שעולה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, סוכם על המתווה הבא: בתחילה, תרכוש גספא את הון המניות הנמצא בידי המנהלת (כאמור – 12.5% מהון המניות ו-3 מניות הנהלה). בשלב השני, ולאחר שיגבשו הצדדים מתווה מוסכם, תבוצע עסקת מכר 'הדדית' – אליתן תמכור את זכויותיה בנכס לחברת לב בר לב, תמורת תשלום כספי; בד בבד, מניותיה של גספא באליתן תועברנה לידי המערערים 1-2 (להלן: עסקת המכר).

6. ביום 12.5.2013, קודם לרכישת מניות המנהלת על-ידי גספא, חתמו הצדדים על הסכם שכותרתו "הסכם התחייבות ושיפוי בין בעלי המניות" (לעיל ולהלן: ההסכם או הסכם ההתחייבות). ההסכם מחזיק 12 סעיפים; שתי תכליות מרכזיות עולות מלשונו.

על-מנת להקל על מלאכת הבירור וההכרעה בפלוגתאות שבמחלוקת, נעמוד עתה על לשון ההסכם ועל תכליות אלה, המצויות במתח זו עם זו.

7. התכלית האחת העולה מלשון ההסכם, נוגעת להסדרת מערכת היחסים בין הצדדים כבעלי מניות 'רגילים' בחברה, עם כניסתה של גספא אל החברה כבעלת מניות חדשה. תכלית זו עולה, למשל, מתוך הוראות שונות בדבר חובות שיפוי, פיצוי והשבה שיחולו על הצדדים במקרה שבו נפלו על כתפיה של גספא חובות והגיעו לידיה זכויות שהתגבשו קודם לכניסתה אל החברה (סעיפים 1-3 ו-9 להסכם). תכלית דומה עולה, לכאורה, גם מלשון סעיף 12 להסכם, לפיו מתחייבים הצדדים "לקיום התחייבויותיהם [...] כלשונם ללא הגבלת זמן". פרשנותו של ההסכם על-פי תכלית זו, מעלה כי הוראותיו "על-זמניות" – הן אינן נוגעות לכוונת הצדדים לבוא בעסקת המכר העתידית, ואין בכשלון המשא-ומתן לביצוע עסקת המכר או בכל שינוי נסיבות אחר, כדי להשפיע על פרשנותן ותקפותן של הוראות ההסכם.