ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
8090-16 וערעור שכנגד
01/01/0001
|
בפני הרכב השופטים:
1. א' שהם (בדימ')
2. ע' ברון
3. ג' קרא
|
| - נגד - |
המערערים והמשיבים 3-1 בערעור שכנגד:
1. אלי אוחנה
2. רכבת ישראל בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד משה עבדי
|
המשיבים 3-1 בערעור והמשיבים -6-4 בערעור שכנגד:
1. פלונית
2. פלוני
3. עיזבון המנוח פלוני
4. "קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד שמעון כץ ועו"ד סער יקטר [בשם המשיבים 3-1 בערעור והמשיבים 6-4 בערעור שכנגד]
עו"ד ליפא ליאור ועו"ד גיא חרס [בשם המשיבה 4 בערעור והמערערת שכנגד]
|
| פסק דין |
השופטת ע' ברון:
- ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.9.2016 (השופט א' פרוג) ב-ת"א 9316-11-12. במסגרת פסק הדין נדונה תביעת פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), בעקבות תאונה שבה נהרג המנוח מפגיעת רכבת במהלך טיול טרקטורונים. במוקד פסק הדין עמדה השאלה אם בעת פגיעת הרכבת היה המנוח הולך רגל, או שמא יש לראות בו כ-"משתמש ברכב מנועי" ולחלופין כמי שעשה "שימוש ברכב מנועי" כמשמעותם של מונחים אלה בחוק הפיצויים; למחלוקת זו נפקות לעניין הגורם הנושא באחריות לנזקיו של המנוח.
המערערים בהליך דנן הם נהג הרכבת הפוגעת, רכבת ישראל בע"מ וחברת הביטוח של הרכבת במועד הרלוונטי (הפניקס חברה לביטוח בע"מ) (להלן: המערערים); "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, היא המערערת בערעור שכנגד (להלן: קרנית); המשיבים בשני הערעורים הם אלמנת המנוח ובנו (להלן: היורשים).
הרקע העובדתי הדרוש לעניין
- ביום 7.11.2011 אירחו המנוח, יליד 6.4.1983, ואלמנתו את בני משפחתם בביתם החדש לרגל חג הקורבן. בני המשפחה סעדו יחדיו, ובתום הארוחה החליטו חלקם לצאת לטיול טרקטורונים. המנוח נהג בטרקטורון השייך למקום עבודתו והרכיב מאחוריו את אחותה הקטינה של אשתו (להלן: הגיסה), בעוד אביה של אשתו נהג בטרקטורון שהושאל מקרוב משפחה של המנוח והרכיב מאחוריו את גיסו של המנוח (להלן: החם או חמיו, הגיס ו-הטרקטורון המושאל, בהתאמה). לטרקטורון המושאל לא היה ביטוח חובה תקף באותה עת, וחשיבותו של נתון זה תובהר בהמשך. לאחר שסיימו את הטיול החלו בני המשפחה לשוב לכיוון בית האלמנה והמנוח, ובדרכם ביקשו לחצות מסילת רכבת במקום שלא נועד למעבר הולכי רגל או כלי רכב. הטרקטורון שעליו נסעו המנוח וגיסתו עבר את פסי הרכבת, ואולם הטרקטורון המושאל (שעליו החם והגיס) נתקע על הפסים כך שפנסיו מופנים כלפי מעלה. בשלב זה ניגש המנוח לסייע לחמיו, בעוד הגיסה והגיס עמדו לצד פסי הרכבת; המנוח והחם דחפו והפכו את הטרקטורון והצליחו להעמיד אותו על הגלגלים בין שתי מסילות (מזרחית ומערבית), אלא שאז הגיחה רכבת במהירות, ופגעה במנוח ובחמיו בעוצמה וגרמה למותם במקום. יובהר כי ערעור זה עניינו בתביעת יורשי המנוח בלבד, בעוד תביעת יורשי ותלויי החם תלויה ועומדת בבית משפט השלום בהרצליה במסגרת ת"א 55793-07-12, והדיון בה מעוכב עד להכרעה בערעור זה.
המסגרת הנורמטיבית ופסק הדין של בית המשפט המחוזי
- סעיף 2(א) לחוק הפיצויים מורה כי "המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב"; וסעיף 1 לחוק
מגדיר "תאונת דרכים" כדלקמן:
מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; (ההדגשה הוספה-ע'ב').
סעיף 1 מוסיף ומפרט אלו פעולות מהוות "שימוש ברכב מנועי" על פי החוק:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת