לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון ולחילופין הפחתת סכום הערבון במסגרת ערעור אשר הוגש על ידו על פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה, כב' השופטת רוטקוף, מיום 19.1.2016 בת.א. 15051-06-13
תמצית טענות הצדדים
1.לטענת המבקש יכולתו הכלכלית להפקיד הערבון דלה ולמעשה אינה קיימת.
המערער, אדם צעיר טען במסגרת בקשתו כי עקב מצב בריאותי מורכב, הוא אינו עובד ולמעשה נשען, בהיבט הכלכלי, על משפחתו.
לעניין משק הבית נטען כי המערער, מתגורר עם בני משפחתו, לרבות שבעה אחים, תוך שעיקר הנטל הכלכלי, מוטל על אם המשפחה.
הוסיף המערער וטען כי נטל הלוואות לצורך מימון הייעוץ המשפטי וכי אין בידו להוסיף ולהפקיד את הערובה. במסגרת התשובה, צורפו תצהירי בני המשפחה בתמיכה לטענותיו אלו.
באשר לסיכויי הערעור, טען המערער כי הוא סבור כי סיכויו טובים וזאת מקום בו שגא בית המשפט קמא עת הסיק על בסיס מסקנה עובדתית כי עסקינן בתלונת שווא, כי סמיכות הזמנים בין החיפוש לבין העלמות הכספים מלמדת על תום לב וכי ממילא כל שעשה המערער הוא להביא את הנתונים העובדתיים בפני הגורמים המטפלים על מנת שתבחנה טענותיו, ותו לא. הוסיף המערער והפנה להוראות חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965, לרבות ההגנות הקבועות במסגרתו.
2.המשיב התנגד לבקשתו של המערער, טען כי סיכויי הערעור קלושים שעה שהמערער נשען, בין היתר, על טענה בדבר רשלנות בא כוחו, וכי מדובר במי שאינו משלם הוצאות אשר הושתו על עליו ועקב כך מקום בו לא יופקד העירבון, יוותר המשיב ללא יכולת להיפרע מעמו. המשיב הוסיף והפנה את שימת הלב לעובדה כי המערער הגיש, בנוסף, תביעה כנגד המשיב וכנגד משטרת ישראל, בבית משפט השלום בירושלים.
המסגרת הנורמטיבית
3.במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.