ע"א 7600-08-15 גרציאני נ' שחר,,16 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופט עמית יריב), בתא"מ 30585-06-14, מיום 5.7.15, שדחה במלואה את תביעת המערער, משה גרציאני (להלן: "המערער"), תוך חיובו בהוצאות.

2.ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר שהגיש המערער בלשכת ההוצל"פ בחיפה, כאשר המשיב, עו"ד רונן נסים שחר (להלן: "המשיב"), הגיש התנגדות לביצוע שטר. לאחר שהתיק הועבר לבימ"ש השלום בחיפה, טען המשיב להעדר סמכות מקומית. בדיון שנערך בבית משפט השלום בחיפה, ביום 25.3.15, אליו לא התייצב המערער, ניתנה למשיב רשות להתגונן, התקבלה טענתו להעדר סמכות מקומית והתיק הועבר לבית משפט השלום בתל אביב. בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה, ועל החלטה נוספת שדחתה את בקשתו לביטול ההחלטה - נדחתה, בהעדר הפקדת ערבון.

3.יצוין, כי טענתו המרכזית של המשיב הייתה כי מדובר בשיק גנוב ומזוייף, כאשר למעשה ב"כ המערער אינו חולק על טענה זו, וכפי שציין בדיון בבית משפט קמא "כנראה שהשיק נשוא הדיון מזויף, כנראה שהשיק נסמך על מסכת של שיקים שנגנבו ממשרדו של הנתבע, ואני נוטה להאמין לו בעניין זה..." (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 5.7.15).

4.לאחר שניתנה רשות להגן על ידי בית המשפט בחיפה, והתיק הועבר לבימ"ש השלום בת"א, הורה בית משפט קמא, לאור סכום השיק שבמחלוקת, שעומד על 35,000 ₪, על ניהול התובענה בסדר דין מהיר. ביהמ"ש חייב את הצדדים בהגשת תצהירים בהתאם לתקנות, הכל כמפורט בהחלטה מיום 4.5.15, ונקבעה ישיבה מקדמית. אלא שהמערער לא מילא אחר הוראות בית המשפט - לא התייצב באופן אישי לדיון, אלא רק בא כוחו, ולא הגיש את התצהירים כמתחייב מהוראות התקנות ומהחלטת בית המשפט.

לאור זאת, דחה בית המשפט את תביעת המערער. פסק הדין הוא מושא ערעור זה.

5.בערעורו טוען ב"כ המערער, כי הוא מבקש לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא, ולהעביר את הדיון בתיק זה לבית המשפט המוסמך לטענתו, הוא בית המשפט השלום בחיפה, תוך חיוב המשיב בהוצאות עונשיות. לחילופין, הוא מבקש "להעביר התיק למותב אחר בשים לב להתנהלותו של שופט בית משפט קמא כפי שיובהר להלן".

6.אקדים ואומר, שדין הערעור להידחות לגופו.

7.השאלה מהו בית המשפט המוסמך הוכרעה כבר בהחלטה מיום 25.3.15 של בימ"ש השלום בחיפה. החלטה זו הינה חלוטה, לאחר שבר"ע שהוגשה עליה נדחתה בשל אי הפקדת פיקדון. משכך, אין מקום להוסיף ולהידרש לטענת הסמכות, מה גם שבכל מקרה הלכה היא כי "לא יעבירנו עוד". גם בית משפט קמא התייחס לשאלה זו בפסק דינו, וציין כי הטענה אינה יכולה לעמוד לאחר דחיית הבר"ע.

8.העתירה החלופית של המערער להעביר הדיון למותב אחר (בבית משפט השלום בתל אביב), "בשל התנהלותו של השופט קמא", מוטב היה לה שלא תיטען כלל. די לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 5.7.15, שם הגדיל לעשות ב"כ המערער כאשר כתב "אני חייב להודות שאני לא אוהב את בתי המשפט בתל אביב ובצדק אני נלחם על קיום הדיון בבית המשפט בחיפה".