ע"א 6651/14 נטע גולן נ' עו"ד יקיר ניידיק בתפקידו כמנהל מיוחד

1.        ביום 21.3.2012 הגישה המבקשת 1 (להלן: המבקשת) בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה כפושטת רגל, זאת לאחר שצברה חוב בגובה של כמיליון ש"ח כלפי רשויות המס. ביום 14.2.2013 הוכרז על המבקשת פושטת רגל והמשיב 1 (להלן: הנאמן) מונה כנאמן על נכסיה.

2.        הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) וזאת ביחס לדירת מגורים שהיתה בבעלות המבקשת (להלן: הדירה). הבקשה התבססה על הטענה, כי בשנת 2005 העניקה המבקשת לבנותיה (המבקשות 3-2) את הזכויות בדירה ללא תמורה וזאת בשעה שידעה כי עומדת נגדה שומת המס הנזכרת. אין חולק שהדירה נמכרה בשנת 2009, אך הועלו גרסאות שונות באשר לגורל התמורה שהתקבלה ממכירתה - האם חולקה בין המבקשות 2 ו-3, כאמור בתצהיר המבקשת ובהתאם לדבריה כשנחקרה על-ידי הנאמן, או שמא ניתנה למבקשת לצורך התמודדות עם חובותיה, כטענת המבקשת 2.

3.        מפסק דינו של בית משפט קמא עולה, כי המבקשות 3-2 לא ששו לשתף פעולה עם חקירת הנאמן ולא פעלו כנדרש להוכיח את גרסתן לפיה התמורה ממכירת הדירה הועברה למבקשת, אימן. כך, גרסתן זו לא נתמכה בתצהיר מתאים, הן לא צרפו אסמכתאות לטענתן ולא התייצבו לדיון בבקשה לביטול ההענקה - לטענת בא כוחן דאז, מאחר שידעו על הדיון רק בסמוך למועד קיומו.

           בפסק-דינו מיום 3.7.2014 קבע בית משפט קמא, כי, בנסיבות המתוארות לעיל, לא עלה בידי המבקשות לסתור את העובדות והטענות שעליהן ביסס הנאמן את בקשתו לביטול ההענקה, לפיהן המבקשת ויתרה על הזכויות בדירתה, והעבירה אותן, ללא תמורה, לבנותיה - המבקשות 2 ו-3, וזאת בשעה שידעה על קיומו של החוב למס הכנסה. בית משפט המשיך וקבע, כי בנסיבות אלה מתקיימים בענייננו יסודות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

4.        לאחר שניתן פסק הדין, פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשות לעכב את ביצועו ולעיון חוזר. בקשותיה של המבקשת, אשר ביני לביני החליפה ייצוג, התבססו על הטענה כי תצהירה, שהוזכר גם בפסק הדין, נוסח על-ידי בא-כוחה הקודם, אשר החסיר ממנו פרטים משמעותיים ובשל כך לא עמדה בפני בית משפט קמא תמונה עובדתית מלאה בעת מתן פסק הדין. בהחלטתו מיום 10.12.2014 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת (כב' השופטת ח' פלינר) בנימוק, כי למבקשת "ניתנו הזדמנויות שונות לפרוס את גרסתה העובדתית" ובנסיבות אלה אין מקום ש"בית המשפט ישוב על צעדיו רק משום שנטען כי בא כוח החייבת [המבקשת] לא פעל כנדרש".

           כלפי פסק דינו והחלטתו של בית משפט קמא הגישו המבקשת ערעור ובקשת רשות ערעור, ובצדן בקשה לעיכוב ביצוע.

טענות הצדדים

5.        בבקשה נטען, כי בא-כוחה הקודם של המבקשת התרשל בטיפול בענייניה והדברים באים לידי ביטוי, בין היתר, בפרטים החיוניים שהוחסרו מהתצהיר עליו חתמה, ובכך שלא שיתף פעולה עם דרישות הנאמן להמצאת אסמכתאות ומסמכים. לטענת המבקשות, במסגרת הערעור הוגשה גם בקשה להוספת ראיות, שבאמצעותן בכוונתן להוכיח כי, בניגוד לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא, בעניינן לא מתקיימים יסודות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. עוד מוסיפות המבקשות, כי בשל התנהלות בא-כוחה הקודם של המבקשת, למבקשות 3-2 לא ניתן יומן בבית המשפט, שכן הלה לא הודיע להן על מועד הדיון והן לא נחשפו לאמור בתגובה לבקשת הנאמן לביטול ההענקה. עוד נאמר, כי אף שבית משפט קמא זקף לחובת המבקשת את העובדה כי עמדה לה האפשרות לפרוש את העובדות בפני בית משפט קמא, גם אם בא-כוחה הקודם לא עשה כן, שכן נכחה בדיון, הרי שמהן נמנעה אפשרות זו. בנסיבות אלה, נטען, לא ניתן לבטל את סיכויי הערעור. באשר למאזן הנוחות נטען, כי זה "נוטה באופן מובהק" לעבר קבלת הבקשה. לטענת המבקשות, ככל שבקשתן תדחה, ניתן יהיה לממש נכס הנמצא בבעלות המשיבה 2 (להלן: הדירה ברח' גאולה), אשר לגביו טען הנאמן, כי נרכש מכספי התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה. לטענת המבקשות, בדירה ברח' גאולה מתגורר אביהן המבוגר, שפרנסתו בצמצום, וזאת בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 2,000 ש"ח הנחוצים לכלכלתן.

6.        הנאמן מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי הערעור אינם גבוהים מאחר שבערעורן תוקפות המבקשות קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, בהן בית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב. מה גם שכדי לבסס את ערעורן מבקשות המבקשות להוסיף ראיות בשלב הערעור - בקשה שבית משפט זה לא ייעתר לה בנקל. לטענת הנאמן גם שיקול מאזן הנוחות אינו נוטה לעבר קבלת הבקשה. נטען, כי בנסיבות במקרה, לא מתקיים חשש שככל שערעור המבקשות יתקבל הן יתקשו להיפרע מן המשיבים. עוד נטען, כי ככל שתתקבל הבקשה ובעוד שעיכוב הביצוע יעמוד בתוקפו יקומו למבקשות 3-2 נושים נוספים, הרי שעלול להיווצר מצב בו הנאמן ייאלץ לחלוק את נכסיהן עם נושים נוספים, ודבר זה יפגע בנושי המבקשת. באשר לדירה ברח' גאולה נאמר, כי אין מדובר בנכס שאין לו תחליף או בנכס שלמבקשות יש בו עניין מיוחד, שכן המדובר בדירה להשקעה שעתה מתגורר בה אבי המבקשות 3-2 בתמורה לדמי שכירות חודשיים, ובאפשרותו לשכור דירה אחרת. המשיב 2 מצטרף לעיקרי הדברים בתגובת הנאמן.