ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
63652-09-16
10/01/2017
|
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט
|
| - נגד - |
המערער::
פואד עליאן
עו"ד אברהם המר
|
המשיבה::
חברת מג'לס אלאסכאן
עו"ד עלא זחאלקה ו מנחם בלום
|
| החלטה |
1.ביום 4.7.16, הורה בית משפט השלום (כבוד השופטת ת' בר-אשר צבן) על מתן רשות להתגונן למערער ולאחר, המותנית בהפקדת סך של 40,000 ₪ עד ליום 4.8.16. ביום 7.8.16, הורה בית משפט השלום בהסכמת הצדדים על הארכת מועד הפקדה עד ליום 25.9.16. ביום 27.9.16, הגיש המערער הודעת ערעור כנגד שתי החלטות אלו. בהמשך לכך ולאחר שביום 14.12.16 הופקד ערבון, הוקצה התיק לטיפולי והוריתי למערער לנמק מדוע לא יידחה הערעור על הסף מחמת היעדר זכות להגשת ערעור על החלטה אחרת. תגובת המערער הייתה ש"על פניו, לא מדובר בהחלטה אחרת רגילה אשר יש לבקש רשות ערעור, אלא בהחלטה אחרת המסיימת את התיק שדינה בפסק דין, וממילא, לכאורה, ההליך הנכון הוא הגשת ערעור ולא בקשת רשות ערעור". עוד מציין המערער בשולי בקשתו, כי "לחלופין, נבקש שינוי כותרת ל'בקשת רשות ערעור' וללא הוצאות בנסיבות המיוחדות שלנו".
2.דין הערעור להימחק.
3.החלטה בדבר מתן רשות להתגונן הינה באופן מובהק "החלטה אחרת", ולא פסק דין, משום שהיא איננה סוגרת תיק, אלא במידה רבה פותחת תיק. באופן זה, כאשר מדובר בהחלטה ליתן רשות להתגונן, שאינה מותנית בתנאים, אף בקשת רשות לערער אין ליתן בגינה (סעיף1(9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009; על הזכות להגיש בקשת רשות לערער על תנאי מתן רשות להתגונן, ראו, למשל, רע"א 804/16 ויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ (פורסם במאגרים; 3.4.16). המסלול הנכון, אפוא, להשגה על החלטת בית משפט קמא בדבר תנאי מתן הרשות להתגונן היה הגשת בקשת רשות ערעור. המערער נקט בהליך של הגשת ערעור. הליך זה איננו מתאים להחלטה שהמערער ביקש להשיג עליה, כך שדין הערעור להימחק. אשר לבקשת המערער לתקן את ההליך על דרך החלפת כותרת, הרי שכפי שנפסק בע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ, פ"ד מב(2) 837 (1988), "תיקון אשר כזה אינו אפשרי כלל. שאין לך תיקון אלא לדבר שהוא קיים", ואילו בענייננו, אין ה"ערעור בגדר ערעור וכאילו לא הוגש כלל".
4.אשר על כן, הערעור נמחק.
5.לאור השלב המוקדם בו נמחק הערעור, אך בהינתן שהמשיבה נדרשה להגיב במסגרת התיק, המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪. לעניין זה אני מורה, כי מתוך כספי הפיקדון יועבר אל בא כוח המשיבה סך של 1,000 ₪, והיתרה תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.
ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
