מדינת ישראל נ' סמיקום לקסיס בע"מ

השופט ד"ר קובי ורדי- סג"נ

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב- יפו (כבוד השופטת כוכבה לוי) מיום 11/01/15 בת.א 1979-06-10.

הרקע העובדתי והמחלוקות

1. השאלה שעמדה להכרעה בהליכים שהתנהלו בתיק זה הינה האם תשלומי תמלוגים ששילמה המשיבה לבעלת סימן המסחר יונדאי, בגין שימוש בסימן המסחר, נכללים ב"ערך העסקה", חייבים במיסי יבוא ונכללים בערך הטובין לצרכי מכס, כמשמעותם בסעיף 133(א)(3) לפקודת המכס.

    

    

2. להלן נוסח סעיפים 132 ו-133(א)(3) לפקודת המכס:

   סעיף 132 לפקודת המכס:

   " (א)ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב)..."

   סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס:

   133.(א)לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן-

   (3)תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;"

3. המשיבה עוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, צילום, הדמיה דיגיטלית, סוללות, מצברים, מדיה מגנטית ואופטית בהן מוטבע סימן המסחר של החברה הקוריאנית יונדאי (Hundai), כאשר המשיבה משלמת ליונדאי תמלוגים תמורת זכות השימוש שלה בסימן המסחר של יונדאי, והמחלוקת בין הצדדים כאמור, היתה האם תמלוגים אלו חייבים בתשלום מכס בהתאם לסעיף 133(א)(3) לפקודת המכס.

    

    

    

4. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים לקיומו של התנאי הראשון בסעיף 133(א)(3) הנ"ל לפיו "התמלוגים מתייחסים לטובין" והמחלוקת הינה בקיומו של התנאי השני: "שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו."

5. יש לציין ולהדגיש כי במקרה דנן מדובר בתשלומי מכס, ששולמו על ידי המשיבה תחת מחאה, בסך של 11,490 ₪, ברם לתיק זה יש השלכות על תשלומים נוספים שלגביהם התבקש סעד הצהרתי.

6. לשיטת המשיבה אין לכלול את התשלומים ששילמה ליונדאי במסגרת "ערך הטובין" לצורך חישוב תשלום המכס, דהיינו לא מתקיים התנאי שתשלום התמלוגים הינו כתנאי למכירת הטובין בישראל, בעוד לשיטת המערערת יש לכלול את התשלומים הנ"ל ב"ערך הטובין" ולחייבם במכס שכן מתקיים התנאי הנ"ל.

    

   פסק הדין של בית משפט קמא

7. בית המשפט קמא יישם לצורך הכרעה בשאלה האם התקיים התנאי שהתמלוגים שולמו כ"תנאי למכירת הטובין על ידו", את פסק דינו של כבוד השופט פרופסור עופר גרוסקופף בת"א(מרכז) 18199-06-10 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ נ' מד"י- אגף המכס והמע"מ (10/03/13) [להלן:"עניין מרוידקס-מחוזי"].

8. יש להדגיש בשלב זה, כי בעת מתן פסק דינו של בית משפט קמא טרם ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון בעניין מרוידקס בערעורי שני הצדדים: ע"א 5885/13 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ נ' מד"י- אגף המכס והמע"מ (1/11/16) [להלן:"פס"ד מרוידקס-עליון"].

9. בית המשפט קמא סקר את מסקנותיו של בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס לחיוב בתשלום תמלוגים, כאשר יש צורך שלבעלת סימן המסחר תהיה שליטה ישירה על פעולות ותהליך הייצור, או, בהעדר שליטה ישירה שכזו, שיש לבעלת סימן המסחר זכות משפטית ואפשרות חוקית ומעשית להביא להפסקת הייצור במקרה בו לא ישולמו לו התמלוגים ורק אז ניתן להכליל את התמלוגים במסגרת עלות הטובין ולחייבם במכס.

10. בית המשפט קמא בחן את ההסכמים שנכרתו בין המשיבה ליונדאי וקבע שאכן ישנן התניות בהסכם השיווק בין הצדדים אך יש לבחון את יישומן של ההתניות האלו בפועל ואכיפתן על ידי בעלת סימן המסחר ויש להתחקות ולבחון את המצב בפועל.

11. בית המשפט קמא בחן את "המצב בפועל" על פי הראיות והעדויות של הצדדים וקיבל את עדות עדי המשיבה לגבי היעדר מעורבות בפועל של בעלת סימן המסחר-יונדאי בתהליכי הייצור ובפיקוח על השלבים השונים וקבע כי לאור העדויות והראיות בפועל נמנעה בעלת סימן המסחר ממעורבות לגבי בחירת היצרנים ולא ביצעה ביקורות על מנת לאפשר לה לשלוט בתהליכי הייצור, כך שלמשיבה ניתנה למעשה יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחה בנוגע לטובין המיוצרים בסין בתנאי שהאריזה והלוגו הכוללים את השם "יונדאי" יהיו לשביעות רצונה של בעלת סימן המסחר שמעורבותה באה לידי ביטוי אך ורק בהתייחס לאריזה וללוגו הכוללים את השם "יונדאי".

12. בית המשפט קמא קבע כי לאור העדויות והראיות לא נסתרה טענת וגרסת עדי המשיבה להיעדר שליטה אפקטיבית של בעלת סימן המסחר על הליך הייצור ומהעדויות והראיות הוכחה מעורבות מינימאלית מצד בעלת סימן המסחר בלא שהיה לה חלק כלשהו בהליך בחירת היצרנים והמוצרים ו/או פיקוח ממשי אפקטיבי על בחירת המוצרים, איכותם ו/או הליך ייצורם, כך שבפועל לא הייתה לבעלת הסימן המסחרי יונדאי אפשרות מעשית לשליטה על הליך היצור.

13. לאור זאת קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיבה והצהיר כי תשלום התמלוגים ששילמה ליונדאי אינם מהווים חלק מערך הטובין לצורך חיוב במכס והורה על השבת הכספים ששילמה המשיבה "תחת מחאה".

    טענות הצדדים בערעור

14. בטרם אסקור את טענות הצדדים יש לחזור ולהדגיש כי פסק הדין המחוזי בעניין מרוידקס עמד לערעור בבית המשפט העליון, כאשר, כאמור, ביום 1/11/16 ניתן פסק הדין העליון בעניין מרוידקס על ידי כבוד השופטת חיות (בהסכמת כבוד השופטים ג'ובראן ומזוז), כאשר שני הצדדים מסתמכים כמובן על פסק הדין בעליון בעניין מרוידקס וטוענים שיישומו מביא לקבלת הערעור (המערערת) או לדחייתו (המשיבה).

15. המחלוקת בין הצדדים הינה האם בית המשפט קמא יישם באופן ראוי או שגוי את הדין שהיה קיים בעת מתן פסק הדין המחוזי בעניין מרוידקס והאם פסק הדין בעליון בעניין מרוידקס וקביעותיו מביאים לשינוי בתוצאות יישום זה.

    לצורך כך אסקור בקצרה את קביעות בית המשפט העליון בעניין מרוידקס.

     

    פסק הדין העליון בעניין מרוידקס

16. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המשיבה ואת עמדת בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס שיש צורך שעל מנת שהתמלוגים ייכללו במחיר הטובין לצורך מכס, שתשלומם יהווה תנאי למכירה במישור היחסים שבין היצרן ליבואן. דהיינו, שרכישת הטובין המיובאים מותנית בתשלום של תמלוגים או דמי רישיון ושיש להעדיף את המבחן המרחיב הבוחן את מכלול הנסיבות האופפות את עסקת הייבוא לצורך בחינת התקיימות ההתניה הנ"ל. כלומר, לא רק על פי האמור בהסכמים אלא גם על פי הנסיבות ובחינה מעשית של מידת מעורבות בעל סימן המסחר בתהליך הייצור.

17. בית המשפט העליון בחן את הכללים והאינדיקציות האמורים להנחות את אגף המכס לצורך הטלת חבות על תמלוגים.

18. ראשית, יש לשאול האם יש ליבואן אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים על ידו מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים, כשלצורך כך ניתן להסתמך על אינדיקציות שונות העשויות ללמד, בהיעדר ראיה לסתור מצד היבואן, כי אפשרות מעשית כזו אינה קיימת.

19. כבוד השופטת חיות סוקרת בפסקה 33 לפסק דין מרוידקס את האינדיקציות לצורך כך:

    " אינדיקציות כאלה באשר להיעדרה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים בלא תשלום תמלוגים או דמי רישיון, פורטו על ידי הוועדה הטכנית במסמך הפרשנות. במסמך זה צוין כי אינדיקציות כאמור ניתן למצוא בראש וראשונה בחוזים בין היבואן, הספק והמרשה, ככל שיש כאלה. עם זאת משהוטל על פקיד המכס לבחון את מכלול נסיבותיה של עסקת הייבוא, ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה להסיק מנסיבות לבר חוזיות מסקנה בדבר קיומה או היעדרה של אפשרות מעשית לרכוש טובין מיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון (ראו: סעיף 9 למסמך הפרשנות). כך, למשל, ראיות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה ביבואן או בספק עשויות ללמד על היעדר אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון (ראו: עניין נייקי בפסקה 69; וחוות דעת מייעצת מספר 4.11). הוא הדין לגבי ראיות לכך שהמרשה שולט בידע, בחומרים או ברכיבים הדרושים לייצורם של הטובין המיובאים (למשל, כאשר הטובין מיוצרים על פי פטנט השייך למרשה או כאשר המרשה מספק את הידע הטכני שעל פיו מיוצרים הטובין; ראו לעניין זה: החלטת CBP 004991H HQ מיום 2.4.2007; וכן handbook בעמ' 57). ראיות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של המרשה בתהליך הייצור של הטובין המיובאים מעבר לנדרש לצורך בקרת איכות, עשויות אף הן ללמד על היעדר אפשרות מעשית כאמור (ראו: סעיף (e)9 למסמך פרשנות 25.1) וכמוהן ראיות המצביעות על שליטה של המרשה בתהליך הרכש של הטובין המיובאים (למשל, כאשר המרשה מכתיב את זהותו של ספק הטובין או סוכן הרכש שלהם; שם, עוד ראו והשוו: עניין אדידס ועניין נייקי)".

     

20. ביישמו את האינדיקציות האמורות לא מצא בית המשפט העליון בעניין מרוידקס עילה המצדיקה את התערבותו בממצאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס בהסתמך על העדויות שנמצאו על ידו מהימנות ולכן בסופו של יום אימץ ברובו (למעט בעניין מסויים) את קביעות בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס.

     

     

     

     

     

     

    דיון והכרעה

21. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון, אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור.

22. כפי שציינה ב"כ המערערת עצמה, הערעור הוגש על יישום שגוי, לשיטת המערערת, של הנפסק בעניין מרוידקס.

    לטענת המערערת היישום הראוי מחייב החלטה הפוכה, כאשר בראש ובראשונה פועלים לפי ההסכמים מהם עולה אינדיקציה שאי תשלום תמלוגים יביא להפרת ההסכם ואז יונדאי תבטל את ההסכם שיסתיים וכן אם לא משולמים התמלוגים המשיבה אמורה להשמיד את המלאי. כך גם מבוקש על ידי המערערת לקבוע עובדתית שמתקיימת שליטה ישירה או עקיפה על סמך הודעת מר גיל והראיות שהיו בפני בית משפט קמא המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה ושממכלול הנסיבות עולה שלא ניתן לייבא את הטובין ללא תשלום תמלוגים.

23. המערערת, מתעלמת מכך שלמעשה כל ערעורה אינו עוסק בתקיפת ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין מרוידקס שאימץ למעשה את קביעותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס, אלא ביישום ההלכה וניסיון לתקוף ולערער על קביעות עובדתיות ברורות של בית משפט קמא שיש לאמצן ואין מקום להתערב בהן, כפי שגם עשה בית המשפט העליון בעניין מרוידקס שאימץ את קביעותיו העובדתיות וקביעת המהימנות לגבי העדים שנשמעו בפניו של בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס.

     

24. בית המשפט העליון בעניין מרוידקס אימץ כאמור את קביעת בית המשפט המחוזי שיש לבחון גם את הנסיבות ובחינה מעשית של מידת מעורבות בעל סימן המסחר בתהליך הייצור, תוך פירוט האינדיקציות שיש להיעזר בהן לבחינת האפשרות המעשית ליבואן לרכוש את הטובין מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים.

25. בענייננו, בית משפט קמא ששמע את העדים ובחן את הראיות אימץ את עדותם של עדי המשיבה מר נהרי ומר קלמנוביץ' שהיו עובדי המשיבה ושימשו כמנהלי הרכש בתקופה הרלוונטית וקיבל את עדות מר נהרי לגבי העדר מעורבות בפועל מצידה של בעלת סימן המסחר יונדאי בתהליכי הייצור והפיקוח על השלבים השונים ושלא הייתה ליונדאי מעורבות כלל, למעט בעניינים פרוצדוראליים ולא היה אף מקרה בו סירבה בעלת סימן המסחר להמציא מכתב אישור ליצרן בהתבסס על חשבון פרופורמה שנשלח אליה מהמשיבה ולא היו לה גם דרישות בנוגע ללוגו סימן המסחר והיא גם לא נכחה בתערוכות שבהם נבחרו היצרנים.

26. כך גם אימץ בית משפט קמא את העדויות על כך שבפועל לא היתה ליונדאי מעורבות בבחירת היצרנים ומעולם זו לא נעשתה בתיאום עם בעלת סימן המסחר ובאישורה וניתן ללמוד מעדותו על שיטת העבודה על היעדר מעורבות של בעלת סימן המסחר בתהליכי הייצור, כאשר המשיבה לא עמדה על כך שיהיו הסכמים מול היצרנים שכן לא בכל מקרה ניתן היה לחתום על הסכם עם היצרן.

27. כך גם קיבל בית המשפט קמא את עדות מר קלמנוביץ' שהעיד על שיטת עבודה דומה ושבעלת סימן המסחר לא מימשה את זכויותיה החוזיות על פי ההסכם, נמנעה מלהתערב בתהליכי הייצור ומעולם לא סירבה לאשר חשבון פרופורמה שנשלח אליה למרות שהחשבונות כללו פרטים כללים בלבד, כאשר נעשו שתי ביקורות בלבד באופן אקראי על ידי בעלת סימן המסחר במטרה לבדוק קיומם של תקני איכות בינ"ל. כך גם לא הייתה מעורבות לבעלת סימן המסחר בתהליך הייצור או בעיצוב המוצר אלא רק בעיצוב האריזה והלוגו ובעלת סימן המסחר לא מימשה את הזכויות שבהסכמים ולא התערבה בהליכי הייצור.

28. לאור עדויות אלו שבית המשפט קיבלן ביחד עם ראיות אחרות, קבע בית המשפט קמא שהוא מקבל את עדויותיהם של העדים הנ"ל שלא נסתרו להעדר שליטה אפקטיבית של בעלת סימן המסחר על הליך הייצור, למעט המצאת מסמך האישור ושלא היה לה חלק בהליכי הייצור אלא מעורבות מינימלית שלה שהתמצתה באישור חשבון הפרופורמה שכללו פרטים כללים והסתפקה בכך שהאריזה והלוגו הכולל את השם "יונדאי" יהיה לשביעות רצונה.

29. כך גם, בית המשפט קמא לא התעלם ממסמך ה-LOA (Letter Of Autherization), משני הביקורים שנעשו על ידי יונדאי במפעלי הספק בסין ומקיומה של רשימת ספקים, ברם, בניגוד למשמעות שמייחסת לכך המערערת, קיבל בית משפט קמא את עדויות עדי המשיבה שהמעורבות של יונדאי הינה טכנית ושמסמך ה-LOA הינו טכני ומשמש להצגתו למכס הסיני בלבד ושהביקורות היו לגבי נושאים טכניים (עמידה בתקנים הנ"ל) לגבי בקרת איכות ולא מעורבות בהליכי יצור ותרומה ממשית לתהליך היצור, כאשר יונדאי לא אישרה את המוצר אלא רק את הסימן שעל אריזת המוצר כעניין טכני בלבד ולא מהותי וכן רשימת היצרנים היתה בסיסית, דינמית ונתונה לשינויים ובפועל נמנעה בעלת סימן המסחר ממעורבות בבחירת היצרנים.

     

30. כפי שקבע בית המשפט העליון במרוידקס, משקיבל בית המשפט בערכאה הדיונית ראיות הסותרות את המסקנה העולה מההסכם לגבי העדר המעורבות והעדר השליטה ומצא את העדויות כמהימנות והתבסס עליהן שלא היתה יכולת מעשית למנוע את המכירות, מדובר בממצא מובהק של עובדה ומהימנות והמערערת לא הצביעה על טעם מבורר המצדיק את התערבות ערכאת הערעור [פסקה 35 לפס"ד מרוידקס העליון] והדברים מדברים בעד עצמם ויפים גם לענייננו.

31. מדובר בקביעות עובדתיות ברורות וחד משמעיות של בית משפט קמא שקיבל את עדויות עדי המשיבה, התמודד עם עדויות נוספות (כמו עדות מנהל המשיבה מר גוב שבית המשפט קבע שהוא לא מכיר בפועל את הנושא ואין לו מעורבות בפעולות היומיומיות של מנהלי הרכש מול היצרנים) וקבע ממצאים עובדתיים ולפיהם יישם את הלכת מרוידקס (פסק הדין המחוזי) והדבר הביא לקבלת עמדת המשיבה שהמעורבות של בעלת סימן המסחר הייתה טכנית בלבד ושהיא אישרה תמיד את חשבונות הפרופורמה ולא סירבה מעולם להוצאת מכתב אישור ה- LOA ליצרנים.

32. קביעות אלו עומדת בעינן גם היום לאחר פסק הדין בעליון בעניין מרוידקס שאימץ למעשה הן את קביעותיו המשפטיות והן את קביעותיו העובדתיות ששל בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס, תוך פירוט האינדיקציות שיש לבחון לגבי קיומה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין ללא תשלום תמלוגים מעבר להסכמים המהווים את הכלי הראשון במעלה, כולל לגבי השליטה הישירה או העקיפה, השליטה בחומרים או ברכישה, השליטה בתהליכי היצור של הטובין מעבר לנדרש לצורך בקרת איכות ושליטה בתהליכי הרכש של הטובין וכל האינדיקציות הנ"ל לא מתקיימות במקרה דנן לאור קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא שיש לאמצן ולא להתערב בהן במקרה זה.

33. כאמור, עיקר הטענות של המשיבה לא עוסקות בפן המשפטי שהוא ברור כיום כפי שנפסק בעניין מרוידקס בשתי הערכאות, אלא במישור העובדתי, תוך ניסיון לבקש מבית המשפט של הערעור לקבל ולתת דגשים לראיות כאלו או אחרות [כמו הודעת סמנכ"ל הכספים מר גיל) או לעדויות שלא ניתן להן משקל בבית המשפט [כמו עדות מר גוב], תוך התעלמות מהקביעות העובדתיות וממצאי בית משפט קמא שבחר לאמץ ולקבל את גרסת עדי המשיבה וקבע קביעות עובדתיות וממצאים שאין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהן.

34. בסופו של יום, מדובר כאמור ביישום עובדתי קונקרטי של ההלכות והמבחנים המשפטיים, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות על סמך העדויות, קביעות עובדתיות וממצאים שנקבעו והראיות שנבחנו בתיק זה והתרשמות בית משפט קמא שמדובר במעורבות טכנית בלבד של בעלת הסימן המסחרי בלא שהייתה קיימת לה שליטה ממשית בהליך הייצור ובלא שהוכחה היעדרה של אפשרות מעשית לרכישת הטובין בלא תשלום תמלוגים, כך שבמקרה זה לא התקיים התנאי הנדרש לתשלום התמלוגים, הא ותו לא וכמובן שכל מקרה עתידי יבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות ולפי הקביעות העובדתיות שייקבעו על ידי הערכאה הדיונית שתדון במקרה.

35. ודוק, אכן, בוודאי מקריאת ההסכם שהוא המקור הבסיסי העיקרי והראשוני לפרשנות התקיימות התנאי עולים ספקות לגבי התקיימות התנאי ומידת המעורבות והשליטה של יונדאי, כמו גם לגבי ה-LOA והביקורים במפעל.

36. יחד עם זאת, כפי שהובהר גם למערערת במהלך הדיון בערעור, לא מדובר בהסקת מסקנות בלבד ויישום לא נכון של בית משפט קמא של ההלכה המשפטית כפי שטוענת המערערת, אלא בקביעות עובדתיות קונקרטיות וקבלת גרסת עדי המשיבה לגבי המעורבות הקטנה והטכנית בלבד של יונדאי, משמעות הביקורים, ה-LOA והעדר השליטה, קביעות שרק לאורן ולאור העדר נימוק להתערבות ערכאת הערעור בהן נשארת תוצאת פסק הדין וזאת בלא להשליך על מקרים אחרים ואף על מקרה דומה שייתכן גם שבנסיבות דומות בהתחשב בעדויות שיובאו בפניו (כמו אם היו מובאות לדוגמא עדויות של אנשי יונדאי), ביהמ"ש יקבע קביעות עובדתיות הפוכות ויגיע לתוצאה הפוכה.

    התוצאה

    לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

    המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

    ___________

    ד"ר קובי ורדי, שופט, סג"נ

     

    השופט י' שנלר אב"ד, סג"נ:

     

    אני מסכים.

    ___________________

     השופט י' שנלר אב"ד-סג"נ

     

    השופטת ע' רביד:

    אני מסכימה.

     

    __

    

     

    _________________

    השופטת ע' רביד

     

     

    הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד"ר קובי ורדי, סג"נ.

     

     

    ניתן היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

     

    

     

     

    

    

     

    ישעיהו שנלר, שופט, סג"נ  אב"ד

    ד"ר קובי ורדי, שופט, סג"נ

    עינת רביד, שופטת