-
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופטת רונית פינצ'וק אלט, מיום 31.1.16 אשר ניתן במסגרת ת.א. 36450-12-11, במסגרתו חויב המבקש לשלם למשיבים סך של 500,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.08 עד לתשלום בפועל, וכן סך של 232,500 ₪ בגין מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.10.08 ועד לתשלום בפועל (להלן: "סכום המע"מ", עוד חויב המבקש בתשלום הוצאות אגרה באופן יחסי לסכום פסק הדין, וכן בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין. בהתאם לפסק הדין נקבע כי מסכומים אלו יש להפחית סך של 50,000 ₪ אשר שולמו על ידי המבקש בגין מס שבח, וכן סכומים נוספים העולים לסך של כ- 10,000 ₪.
-
לאחר הגשת הערעור הגיש המבקש הבקשה הנדונה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אליה צירף את בקשתו לעיכוב ביצוע, כפי שהוגשה לבית משפט השלום, וכן את תגובת המשיבים ותשובתו. לעניין זה צוין כי בשל הגשת הערעור הורה בית משפט השלום על העברת הבקשה לדיון בפני ערכאת הערעור.
תמצית פסק הדין
-
בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בין המשיבה למבקש נכרתו שני הסכמים אשר הסדירו רכישת זכויות המשיבה בנכס בבאר שבע. על פי הסכם הראשון מיום 5.9.08 נקבעה תמורה בסך של מיליון וחצי ₪ בתוספת מע"מ, שהמבקש התחייב להעביר למשיבה. בגוף ההסכם נקבע כי סכום של 750,000 ₪ הועברו למשיבה עם חתימת ההסכם. סכום זה לא הועבר בפועל אלא קיזז חוב של המשיבה למבקש. בנוסף הוסכם בין הצדדים כי סכום נוסף יועבר לכונס הנכסים שמונה לנכס בגין חוב המשיבה לבנק פועלים. בפועל העביר המבקש לכונס הנכסים סך של 772,168 ₪. עוד הוסכם כי המע"מ ישולם ישירות למע"מ, על ידי המבקש, אך המבקש לא עשה כן ולא העביר התשלום.
-
בפסק הדין נקבע כי באותו היום נחתם הסכם נוסף בין הצדדים, שעניינו זיכרון דברים למכירת הנכס לצד ג'. על פיו היו רשאים המבקש והמשיב למכור את הנכס עד ולא יאוחר מיום 31.12.08, המשיב לא יוכל להתערב במכירה במידה וזו תהיה פחותה מ- 2 מיליון ₪ ובלבד שסכום המכירה לא יפחת מ- 1.8 מיליון ₪. ככל שהמבקש ישלם סכומים יתרים מעל 1.5 מיליון ₪ אלו יוחזרו לו והיתרה תועבר למשיבה. ככל שהנכס לא יימכר עד ליום 31.12.08 ירכוש המבקש את הנכס בסך של 2 מיליון ₪. בפסק הדין נקבע כי ההסכם השני מחייב את הצדדים.
-
פסק הדין קבע כי המבקש הפר את ההסכמים בכך שלא שילם את סכום המע"מ, כפי שהתחייב, וכן נקבע, כי היות והנכס לא נמכר לצד ג', היה על המבקש להעביר הסך של 500,000 ₪, ההפרש בין מיליון וחצי ₪ מחיר המכירה, לשני מיליון ₪, הסכום בו התחייב המבקש לרכוש הנכס בהתאם להסכם השני, סכום אשר לא הועבר למשיבה.
-
בית המשפט דחה את טענותיו של המבקש כי לא נחתם הסכם שני בין הצדדים, וכי חתימתו על הסכם זה זויפה. עוד דחה בית המשפט את טענתו של המבקש לעניין ערכם של ההקלטות והתמלול שנעשה להן, אשר הוגשו על ידי המשיבים, וכן דחה את הטענה לאי חוקיות ההסכם בין הצדדים.
-
יוער כי במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט חלק מהתביעה הנגדית שהגיש המבקש וקבע כי על המשיבים לשלם לו הסכום שנפסק.
תמצית טענות המבקש
-
לטענת המבקש המדובר בערעור אשר סיכוייו גבוהים, לטענתו פסק הדין כולו נשען על תמלילים, שהוגשו לבית המשפט ואשר קבילותם לא נבחנה וזאת חרף התנגדותו של המבקש לאופן הגשת תצהירים שלא על ידי עורכם. לעניין זה נטען כי בית המשפט נתן פרשנות שגויה לתמלילים ללא כל הסבר המניח את הדעת מדוע מערכת ההקלטות של המבקש קטועה ולא רצופה בזמנים ואינה תואמת את השתלשלות האירועים באופן המעיד על "בישול הקלטות".