ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
490-13, 7773-13
24/12/2014
|
בפני כבוד השופטים:
1. השופטת א' חיות 2. השופט ע' פוגלמן 3. השופטת ד' ברק-ארז
|
- נגד - |
המערערים:
1. בע"א 490/13: יצחק פלומין 2. בע"א 7773/14: יצחק זילברמן 3. חנה זילברמן
עו"ד ב' קלדרון עו"ד יוסי אלישע
|
המשיב:
פקיד השומה חיפה עו"ד עמנואל לינדר
|
פסק-דין |
השופטת ד' ברק-ארז:
1. אנשי עסקים פועלים במסגרת חברה העוסקת בתחום של קבלנות בניין. פעילותם מעוררת שורה ארוכה של שאלות הקשורות כולן, בדרכים שונות, לעירוב התחומים בין פעילותם כנישומים פרטיים לבין פעילותה העסקית של החברה. באלו נסיבות ניתן לייחס להם באופן אישי הכנסות שנרשמו כהכנסותיה של החברה? מהי השלכתו של פסק דין שניתן ביחס לשנת מס קודמת על ההתדיינות בשנת המס הבאה, והאם הוא חוסם את הצדדים מלהעלות טענות – עובדתיות ומשפטיות – בסוגיות שכבר הוכרעו ביניהם? האם רשויות המס רשאיות להוציא שומות סותרות לחברה ולמנהליה באותה שנת מס? כמו כן, עלתה השאלה, כיצד יש למסות הענקת דירות במתנה בפרויקט שנבנה על קרקע בבעלות משפחתם של אותם אנשי עסקים – כ"הונית" או "פירותית"?
עיקרי התשתית העובדתית והמחלוקות בין הצדדים
2. יצחק זילברמן (להלן: זילברמן) ויצחק פלומין (להלן: פלומין) הם שני שותפים עסקיים שייסדו בשנת 1984 את חברת זילברמן-פלומין 84 בע"מ (להלן: החברה). השניים היו בעלי המניות היחידים בחברה בשיעורים זהים, וכן מנהליה. מאז הקמתה ועד לשנת 2001 החברה עסקה בבנייה ובמכירה של דירות למגורים. החל משנת 2001 החברה חדלה מלעסוק בבנייה ומכירה של דירות ואף לא היו לה דירות במלאי. מאז אותה עת הצהירה החברה על הפסדים.
3. חברה אחרת בבעלותם של זילברמן ופלומין, חברת פלומין בע"מ (להלן: החברה השנייה), הייתה הבעלים של מחצית מהזכויות במגרש מקרקעין בחיפה (להלן: המקרקעין). המחלוקות שבפנינו נוגעות לתוצאות המס של עסקאות שנעשו בנוגע לפרויקט לבניית שני מגדלים שהוקם בסופו של יום על המקרקעין (להלן: הפרויקט).
4. ביום 31.8.1982 מכרה החברה השנייה לנשותיהם של פלומין וזילברמן – יהודית פלומין ז"ל וחנה זילברמן שתבדל לחיים ארוכים – את זכויותיה במקרקעין, כך שכל אחת מהנשים קיבלה רבע מהזכויות במקרקעין. לאחר מכירת הזכויות חדלה החברה השנייה מלהתקיים. עם פטירתה של הגב' פלומין ז"ל, עברו זכויותיה לילדיה – אייל ודוד פלומין (להלן: האחים פלומין). בהמשך, חנה זילברמן והאחים פלומין רכשו זכויות נוספות במקרקעין, כך שבסך הכול הם החזיקו ביחד בשלושה רבעים מהזכויות במקרקעין: באופן שחנה זילברמן החזיקה בשיעור של 3/8 מהמקרקעין, וכך גם האחים פלומין (במשותף). בסוף שנת 2000 נרכשו יתר הזכויות במקרקעין (היינו 1/4 מהזכויות שנותרו) על ידי שרל ודוד בלט (להלן: בלט), שהם קרובי משפחה של האחים פלומין.
5. ביום 22.10.2001 חתמו חנה זילברמן, האחים פלומין ובלט (להלן: בעלי המקרקעין) על חוזה עם החברה, אשר בגדרו החברה התחייבה לתת שירותי ניהול ופיקוח ביחס לפרויקט שתוכנן לקום על המקרקעין בתמורה לתשלום סך של 120,000 דולר.
6. במהלך השנים שחלפו מאז, רשמה החברה בספריה הכנסות שהתקבלו מעבודות הניהול והפיקוח, ואלה קוזזו כנגד הפסדיה הצבורים. להשלמת התמונה יצוין כי החברה לא שילמה בשנים אלה משכורות לעובדים, מלבד זקיפת שווי רכב והוצאות למנהלים בסך של 40,000 שקל לשנה. תשלום דומה שולם להם גם בשנים קודמות שבהן הם לא העניקו שירותי ניהול ופיקוח.
7. בעלי המקרקעין הסכימו כי כל אחד מהם יישא בעלויות הנדרשות לביצוע הפרויקט באופן יחסי לחלקו במקרקעין, וכי גם את הדירות שתתקבלנה מהפרויקט הם יחלקו ביניהם באופן יחסי לחלקם במקרקעין. הפרויקט כלל 16 דירות בסך הכול (8 דירות בכל בניין) וחנה זילברמן עצמה קיבלה בו שש מן הדירות.