ע"א 4651-02-17 פרפדיה נ' בנק מזרחי טפחות

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון) מיום 2.1.17, ב-ת.א. 44960-01-14 לפיו התקבלה תביעת המשיב כנגד המערערת וזו חויבה לשלם למשיב את הסכום של 175,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה, כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא.

ביום 27.6.99 חתמה המערערת ביחד עם אדם נוסף, על כתב ערבות לטובת המשיב להבטחת הלוואה בסכום קרן של 345,000 ₪ (נכון ליום 9.12.97) שנטלו הלווים איגור ונטליה פלוגר מן המשיב (להלן: "הלווים").

ביום 23.9.02 פנו הלווים למשיב, וביקשו להגיע להסדר לתשלום החוב עקב מצבם הכלכלי. הוועדה הבין-משרדית אישרה את בקשתם, ואולם משלא עמדו הלווים בהתחייבויותיהם העמיד המשיב את יתרת ההלוואה לפירעון מיידי והחל במימוש הנכס שהיה משועבד להבטחת ההלוואה.

ביום 6.12.07 שוגרו, לטענת המשיב, מכתבי פדיון ללווים ולערבים, ובסוף שנת 2007 נמכר הנכס על ידי כונס נכסים תמורת סכום של 110,000 ₪.

ג.ביום 27.11.08 שלח המשיב מכתב התראה ללווים לסילוק יתרת החוב לפני נקיטת הליכים משפטיים, ולטענת המשיב אף נשלח העתק למערערת.

ביום 22.12.10 הגיש המשיב תביעה כספית כנגד הלווים וניתן כנגדם פסק דין, ואולם הליכי הגבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל לא הניבו פרי וביום 17.11.13 ניתנה החלטה על מיצוי ההליכים כנגד הלווים.

ד.בשנים 2011 ו-2012 שלח המשיב, לגרסתו, מכתב הצטרפות ערב להליכים וכן הודעה בדבר הגשת בקשה למיצוי הליכים.

בתאריך 27.1.14 הגיש המשיב את תביעתו נשוא הדיון כנגד המערערת והערב הנוסף כשלטענתו סכום החוב נכון ליום הגשת התביעה עמד על 621,998 ₪, נכון ליוני 2011, אך מטעמי אגרה הועמד סכום התביעה על סכום של 350,000 ₪.