ע"א 43083-03-15 שם טוב נ' דור ואח',,15 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

1.בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת, סגנית הנשיא, נועה גרוסמן), שניתן בת.א. 24514-10-09, ביום 15.3.15, במסגרתו התקבלה תביעתן של המשיבות בגין פגיעה בפרטיות ובגין הוצאת לשון הרע שנעשו על ידי המערערת (שהייתה נתבעת 3), שחוייבה לפצות את משיבה 1 בסך 100,000 ₪.

יצוין, כי בבית משפט קמא נתבעו גם התנועה למען עתיד ילדינו (נתבעת 2), וגם מר יעקב בן יששכר (נתבע 1), שהיה מנכ"ל נתבעת 2 בזמנים הרלוונטיים, כאשר בית המשפט חייב את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, בפיצוי שנפסק לטובת משיבה 1. כמו כן חויבו הנתבעים להסיר את הפרסומים הפוגעניים.

עוד יצוין, כי רק המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

2.פסק דינו של בית משפט קמא ראוי ומנומק. פסק הדין סוקר אחד לאחד את כל האירועים המיוחסים למערערת, מונה אותם וקובע את הממצאים העובדתיים על סמך הראיות שהוצגו בפניו, ועל סמך ממצאי מהימנות והתרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים שהופיעו בפניו, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכל אלה [ע"א 1966/07 עמליה אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (פורסם בנבו, 9.8.10)].

3.אקדים ואומר כבר עתה כי דינו של הערעור להידחות וזאת מנימוקיו של בית משפט קמא, שקבע כי המערערת הוציאה דיבתם רעה של המשיבות ופגעה פרטיותן, נימוקים שאין מקום לחזור עליהם, זאת בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

יחד עם זאת, מצאתי מקום להוסיף מספר הערות לאור חשיבות הדברים.

4.לא אחת נכתב כי נודעת חשיבות מיוחדת לחופש הביטוי, לביקורת ולהבעת דעה בעניינים ציבוריים ובכל הנוגע למי שנושאים במשרות ציבוריות ושיפוטיות, המהווים אמצעי בקרה ופיקוח טבעי ויעיל על רמתם המקצועית והמוסרית של נושאי משרות ציבוריות, שבלעדיהם לא יכון משטר דמוקרטי [רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מ"י (פורסם בנבו, 13.8.08)].

5.חשוב לשוב ולציין, כי עובדי ומשרתי ציבור, ובכלל זאת רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, קציני מבחן, שרים, שופטים או בעלי משרות ציבוריות או שיפוטיות אחרים, מחוייבים מתוקף תפקידם לקבל לעתים החלטות קשות, ולנקוט בצעדים או בפעולות שתוצאותיהן והשפעתן על התנהלותם ואורח חייהם של אזרחים, אינה פשוטה. לפיכך, מחובתם של כל משרתי הציבור לנהוג במקצועיות, בסובלנות, בהבנה ובאמפתיה לקשיים של אותם אנשים שההחלטות מתייחסות אליהם, ומעל לכל - לנהוג בטוהר מידות ובתום לב.

6.ואולם, ביטויים הכוללים גידופים, העלבות ואמירות משפילות ומבזות, אינם תורמים ממשית ליעדים שלשמם קיים חופש הביטוי. ביטויים אלו חוצים את קו הגבול, אשר מעבר לו חופש הביטוי ייסוג בפני הזכות לשם טוב.

כאמור, כאשר עסקינן בביטויים המופנים לעובד ציבור, קשה יותר לחצות את קו הגבול, ברם, כאשר זה נחצה - על בית המשפט להעניק הגנה מיוחדת. הגנה זו מטרתה לשמור על מעמדו וכושרו של השירות הציבורי למלא את משימותיו ולקיים את אחריותו כלפי הציבור.