ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
33179-10-16
09/02/2017
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
המערער:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
עו"ד חנה אפרת קומט
|
המשיב:
פואד זיינב
עו"ד יעקב בובליל
עו"ד צייגר שרגא ו איליה וולוביק
|
| פסק דין |
1.לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט רונן אילן) מיום 4.9.2016 בת"א 16150-01-14.
2.עניינינו בתביעה העוסקת בהלוואה שנטל התובע - פואד זיינב (להלן גם: "המשיב") מהנתבע - בנק דיסקונט למשכנתאות (להלן: "הבנק") לביצוע פרויקט בניית מבנה בן 3 קומות ומרתף, הכולל 4 דירות מגורים (להלן: "הפרויקט") במגרש בקו החוף, ברחוב העוגן 17 ביפו וכנגד שיעבוד הנכס נשוא הפרויקט.
מספר חודשים לאחר שהתובע קיבל סך של 1,050,000 ₪ שהיווה כשליש מסכום ההלוואה שהבנק אישר לו, ביקש התובע לקבל חלק נוסף של ההלוואה שאושרה, והבנק התנה זאת בהצגת "היתר בניה בתוקף" וסירב להעביר לתובע את הכספים הנוספים כהלוואה. נוכח סירוב זה, פרע התובע את ההלוואה באמצעות הלוואה שנטל מצד ג' כ- 7 חודשים לאחר נטילתה, וחויב ע"י הבנק בתשלום עמלת פירעון מוקדם בסך של כ- 134,000 ₪, בנוסף לכספי ההלוואה בצירוף הריבית שנקבעה בהסכם ההלוואה.
בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הבנק בהשבת "עמלת פירעון מוקדם" בסך 134,000 ₪ בה חויב ע"י הבנק, וכן בפיצוי על ההוצאות שנגרמו לו במהלך נטילת ההלוואה.
סה"כ הסכום הנתבע הועמד על 210,963 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד לתשלום בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
התובע טען בכתב התביעה כי עצם הצבת התנאי של הצגת היתר בנייה הינה חסרת תום לב כאשר מספר חודשים קודם לכן, היתר הבנייה שבידי התובע (אשר לא היה בתוקף אותה עת), היה מספיק על מנת לאשר לו את ההלוואה ע"י הבנק.
לטענת התובע, חוסר תום ליבו של התובע בולט במיוחד, כאשר הדרישה להמציא מסמכים הוצבה לאחר שהוגשה חוות דעת השמאי השנייה המפרטת במדויק את קצב הבנייה המתקדם ומאששת את העובדה כי שווי הנכס עלה בהרבה מעבר לשוויו בעת עריכת דו"ח השמאי ראשון.
נטען כי הבנק הוא שגרם לו להימצא במצב בו הופעל הסעיף בדבר עמלת פירעון מוקדם וזאת הואיל והעמידו בתנאי בלתי סביר זה בהסכם ההלוואה.
כמו כן התובע הוא שבחר לקבל בתחילה רק חלק מההלוואה שאושרה לו ע"י הבנק והתובע הסתמך על כך שיוכל לקבל את יתרת ההלוואה או חלק נוסף ממנה כל עת שירצה, כפוף להתקדמות הבנייה והצורך בפועל.
התובע טען כי עמד בכל דרישות הבנק, לרבות המצאת כל המסמכים ומרגע שאושרה ההלוואה, היה מנוע הבנק מלחזור בו, במיוחד משלא הייתה לכך סיבה.
הבנק טען בכתב ההגנה כי עמלת פירעון מוקדם נגבתה כדין בהתאם לזכותו של הבנק ולו היה התובע פועל בהתאם לתנאים שסוכמו ע"י הצדדים לא היה נגרם לו נזק.
לטענת הבנק, שחרור הכספים הראשון בוצע בהתאם להוראה בלתי חוזרת עליה חתם התובע, ושחרור כספים נוסף היה אמור להתבצע רק לאחר מילוי התנאים במצטבר: קבלת שמאות עדכנית וקבלת היתר בנייה בתוקף. תנאים אלו היו ידועים היטב לתובע והתובע אף אישר במכתב בכתב ידו כי הוא מודע לכך שעל מנת לקבל סכום נוסף מכספי ההלוואה עליו להמציא היתר בנייה בתוקף.