ג' נ' שם טוב מאיר נכסים והשקעות בע"מ ואח'

השופט ד"ר קובי ורדי- סג"נ

1. לפנינו ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום (כבוד השופט י' גזית) בת.א. 17465-10-11 בגדרו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, עת עבד באתר בנייה, למרות שבית המשפט הכריע כי התאונה עצמה אירעה.

   פסק הדין של בית משפט שלום

2. בית משפט השלום קבע בפסק דינו כי המערער אכן נפגע בתאונת עבודה שאירעה באתר בנייה "תל חי" בעיר רמת גן (להלן: תל חי), עת עלה המערער על סולם, על מנת לחתוך רשת ברזל, אשר בלטה מעל גובה הממ"ד, ועת גופו ברובו באוויר ומספריים בידיו איבד את שיווי המשקל ונפל ארצה, מה שהסב לו חבלה קשה באצבע אגודל בידו השמאלית. הוא הובהל לבית חולים על שם שיבא בתל השומר, אושפז במחלקה האורתופדית לצורך קיבוע השבר שספג, ובהמשך נדרש לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

   התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד הביטוח לאומי, אשר שלם למערער כ- 41,000 ₪ (ראו תחשיב התובע מיום 7.7.14, עמ' 18).

3. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח כי המשיבה 1 (להלן: החברה או המשיבה) הייתה המעבידה שלו בעת התאונה, וכן לא תבע כל גורם אחר, ולכן דחה את התביעה כנגד החברה. באשר למשיב 2, שהוא אחד מבעלי הקרקע ואחד מיחידי קבוצת רכישה, אשר ביקשה לבנות על הקרקע שבבעלותה (להלן:כדורי), קבע בית המשפט, כי הוא בגדר "מזמין" ויצא ידי חובתו בכך ששכר קבלן ושירותי מפקח וכאשר היה במקום מנהל עבודה.

4. בפסק הדין קבע בית המשפט כי אמנם לחובת החברה עומדת חתימת מנהלה, על טופס הפגיעה לביטוח לאומי, בל/250, וכן חתימה על טופס דמי פגיעה למל"ל; כמו כן עומדים לחובתה טופס 102 (דוח על עובדים לשנת 2010, בו מופיע המערער) ותלוש שכר למערער לחודש פברואר 2010 המעידים על עבודת המערער אצל החברה במועד התאונה; אך מנגד קבע בית המשפט, כי התובע לא הכחיש, שמנהל החברה אמנם חתם על טופס בל/250, אך הפרטים המהותיים, תיאור מדויק של מקום התאונה וכן תיאור התאונה, נכתבו על ידי בא כוחו של המערער, כאשר החתימה נעשתה לפני הוספת הפרטים המהותיים (פרוטוקול הדיון מיום 9.12.15 עמ' 22 ש' 4-7); וכאשר מנהל החברה הורה על ביטול תלוש השכר והודיע, בדיעבד, באמצעות רואה החשבון, שלא הובא להעיד, לרשויות, כי המערער לא עבד אצל החברה, כאשר גילה, לטענתו, כי הולך שולל על ידי המערער.

5. עוד נקבע בפסק הדין כי היה קשר, אשר לא הוברר לבית המשפט, בין המערער לבין המשיב הפורמלי בערעור, שהיה צד ג' 2 בתיק בבית משפט השלום, ג'אברין מוחמד הנוד (להלן: הנוד) וכן בין החברה, באמצעות מנהלה, לבין אותו הנוד, אשר בית המשפט קבע, כי לשיטת כל הצדדים, הנוד היה באתר וחילק הוראות, נטל כספים ושילם לפועלים.

    

6. עוד קבע בית המשפט, כי אינו מקבל את גרסת העד סולימן מחאג'נה, לפיה החברה הייתה מעסיקת המערער, הן משום שהעד אמנם טען כי גם הוא הועסק על ידי החברה, אך נמנע, חרף החלטת בית המשפט (בפרוטוקול הדיון מיום 9.12.15 בעמוד 12 בשורות 31-33 עמ' 13 שורה 1) להמציא את תלוש השכר הרלוונטי, והן משום שהעד אישר, כי העובדים קיבלו שכר במזומן מהנוד, כספים של החברה (עמ' 13 ש' 16-19), אלא שהתברר שאמירתו אינה נשענת על בסיס מוצק כלשהו.