ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
23010-03-16
18/10/2016
|
בפני השופטים:
1. יגאל גריל - שופט בכיר [אב"ד]
2. ב' טאובר
3. ס' ג'יוסי
|
| - נגד - |
המערערת:
הנמל הפיזני עכו בע"מ ח.פ. 51-108207-5
עו"ד ליאב מנחם
|
המשיב:
יעקוב זקור
עו"ד איאד חג'וג
|
| פסק דין |
א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אורי גולדקורן) מיום 17.1.16, בת"א 38657-04-13 לפיו נדחתה תביעתה של המערערת כנגד המשיב והיא חויבה לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪.
הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המערערת העניקה למשיב זכות של בר רשות במסעדה שהושכרה לה על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ (להלן: "החברה") וזאת כנגד תשלום דמי הרשאה על פי "חוזה הרשאה" מיום 17.8.10.
בסעיף 6 להסכם השכירות שבין החברה לבין המערערת, סעיף שכותרתו "אישור העברת זכויות – השכרת משנה" נקבע כי השוכר (משמע, המערערת) אינו רשאי להעביר את זכויותיו על פי הסכם השכירות אלא באישור החברה בכתב ומראש.
ב.בתאריך 17.8.2010, נחתם, כאמור כבר לעיל, חוזה ההרשאה ולפיו נתנה המערערת הרשאה למשיב להפעיל מסעדה במבנה של מסעדה ומחסן המצוי בעכו העתיקה והמהווה חלק מן המבנים שהושכרו למערערת במסגרת הסכם השכירות שבין המערערת לבין החברה.
ההרשאה על פי החוזה, ניתנה לפרק זמן של 12 חודשים (עד 17.8.11) עם אופציה להארכה ל- 24 חודשים נוספים. דמי ההרשאה הסתכמו ב- 9,300 ₪ לחודש בתוספת מע"מ ובתקופת האופציה, אם תמומש, היו דמי ההרשאה אמורים להסתכם ב- 10,300 ₪ בתוספת מע"מ.
ג.בסעיף 2.3 של חוזה ההרשאה נקבע, שאם יבוטל הסכם השכירות באופן שהמערערת תחויב לסלק את ידה מחלק כלשהו של המבנה או סביבתו, תופסק אוטומטית זכות השימוש שניתנה למשיב, על פי חוזה ההרשאה, מבלי שהדבר ייחשב כהפרה של ההסכם.
ד.בסעיף 19.1 של חוזה ההרשאה שכותרתו "תנאי מתלה", נכתב, כי ידוע למשיב שבכוונת המערערת להעביר את פרטי ההסכם לידיעת החברה. בסעיף 19.2 של חוזה ההרשאה, נכתב שאם החברה תתנגד מכל סיבה שהיא למתן ההרשאה, לא ייכנס חוזה ההרשאה לתוקף, ולחלופין, ייחשב כבטל ומבוטל והמורשה (משמע, המשיב) יפנה את האתר באופן מידי, מבלי שתהא לו טענה, דרישה או תביעה בכל הקשור לכך. במקרה כזה, תחזיר המערערת למשיב את כל השיקים שטרם הגיע זמן פירעונם וכן את סכום המקדמה ששולמה.
ה.סעיף 13 של חוזה ההרשאה קבע, כי במקרה של הפרת תנאי החוזה, תהא המערערת רשאית לבטל את החוזה ולתבוע את פינויו המידי של האתר בכפוף להתראה מראש של 14 ימים.