ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
20908-07-14
08/02/2015
|
בפני השופטים:
יגאל גריל
|
| - נגד - |
מערער: :
תמיר פלינק
עו"ד מאיר זסלנסקי ואח'
|
המשיבה:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי
עו"ד גב' אושרית סיסו
|
| פסק דין |
א.הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון) מיום 21.5.14 בת"א 23370-04-12, לפיו הורה בית משפט קמא על דחיית תביעתו של המערער מחמת התיישנות.
ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
בתאריך 28.8.1987, השתתף המערער יחד עם חברו ואחיו של חברו בחתונה בקיבוץ הסוללים שבו הם התגוררו. אותה עת היו המערער וחברו חיילים בשירות סדיר ולאחר החתונה הסכים המערער להסיע את חברו חזרה לבסיסו ברכב שאותו קיבל זה האחרון מן הקיבוץ. לנסיעה זו התלווה אחיו של החבר, שלא היה לו רישיון נהיגה.
במהלך נסיעה זו התרחשה תאונה קטלנית שבה היו מעורבים שלושה כלי רכב ובעטיה קיפחו את חייהם שלושה בני אדם.
ג.למחרת התאונה הגיע שוטר לבית החולים, שם היה המערער מאושפז, וזאת לצורך גביית עדות מן המערער ולשאלה: "מי היה הנהג ברכב" השיב המערער: "אני חושב שאני נהגתי".
ד.בשנת 1992 הוגש כתב אישום כנגד המערער והוא הורשע, בהיותו נהג הרכב בגרימת מוות ברשלנות וביום 2.9.92 נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 שנים, ושלוש שנים נוספות על תנאי.
ה.לאחר שכבר ריצה המערער את עונש המאסר בפועל, חזר לו, בשנת 1996, חלק מן הזיכרון והוא זכר שיחה שהתקיימה בינו לבין חברו עובר להתרחשות התאונה, שיחה שבה ביקש ממנו זה האחרון להעביר את ההגה לאחיו (של החבר), שכזכור, לא היה לו רישיון נהיגה, וכך אכן היה.
ו.נוכח הזיכרון שחזר לו, פנה המערער לשני פתולוגים שבדקו שנית את הממצאים שהיו בתיק החקירה המשטרתי והגיעו למסקנה, כי אחיו של החבר הוא אכן זה שנהג ברכב בעת התאונה.
ז. בשים לב לאמור לעיל, הגיש המערער בקשה לעריכת משפט חוזר ואכן, ביום 22.10.00 החליט כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק להורות על קיום משפט חוזר.