מרק כהן נ' עירית ירושלים

1.בעקבות בקשתו האחרונה של המבקש, ועל רקע החלטותי הקודמות, שנתנו ביטוי לאי בהירויות ביחס להליך זה, שבתי ובדקתי את קורותיו, מתחילתו.

2.ביום 15.7.2010 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור "לפסק דין שניתן בתאריך 11.7.2007 בבית משפט השלום... הגעתי למסקנה שיש ברשותי להתגונן". ברקע לבקשה זו, פסק דין שניתן כלפי המבקש בבית משפט השלום, בהעדר בקשת רשות להתגונן.

3.במקביל לבקשה זו, הוגשה אף בקשה לפטור מתשלום אגרה.

4.בהחלטתו מיום 16.7.2010 נקבע על ידי כבוד השופט מינץ: "הבקשה אינה עומדת בתנאי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007. לשם דוגמא, עיון בדפי החשבון של המבקש מגלה כי ישנן הפקדות של אלפי שקלים בחשבון. האגרה גם אינה גבוהה, ואין הצדקה למתן פטור מתשלומו. האגרה תשולם, אפוא, תוך 7 ימים (ימי הפגרה במניין הימים), שאם לא כן, הערעור יימחק ללא התראה נוספת".

עיון במחשב מצביע על אישור מסירה לידי המבקש עצמו ביום 9.12.2010 – סרוק בנט המשפט. המבקש לא פעל על פי הוראות כב' השופט מינץ.

5.חלפה עוד שנה, וביום 26.9.2011 נקבע על ידי כב' הרשם משה בר-עם (כתוארו אז): "משלא שולמה האגרה עד למועד שנקבע, הנני מורה על מחיקת ההליך".

למותר להוסיף שלא התייחס המבקש לאותן החלטות, ואף לא ביקש לערער עליהן.

6.חלפו עוד חמש שנים, אף יותר, וביום 24.1.2017 פנה המבקש למזכירות בית המשפט וכלשונו: "הגשתי בקשה רשות לערער על פסק דין של בית משפט השלום. כבר שנים שאני מחכה לידיעה כול שהיא מה קורה בעניין התיק שפתחתי. אשמח לקבל תשובה כול שהיא". כל הקשור בבקשה זו, אינו בידיעתי.

7.ביום 13.2.2017 הוגשה, בשנית, בקשתו לפטור מאגרה. בהיעדר תצהיר, אף לא מצאתי לנכון להיכנס לעבי הקורה, ובית משפט זה קבע בהחלטתו מיום 14.2.2017: "מעט לא ברורות לי קורותיו של הליך זה שהוגש לפני כשש וחצי שנים. בקשה ללא תצהיר עדכני, אתקשה לשקול בה".