פלס נ' שריג ואח'

השופטת עינת רביד:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופטת הבכירה ד' קוברסקי) מיום 6.3.17 בת"א 52451-02-14 (להלן: פסק הדין) בגדרו נדחתה תביעת המערער לשכר טרחה והוא חויב בתשלום הוצאות המשיב 1 (להלן: המשיב) בסך של 30,000 ₪.

2. המשיבה 2 (להלן: הלשכה) הצטרפה לתיק כ"ידיד בית משפט" על מנת להביע עמדתה בסוגיה הקשורה בגישור ואשר הוזכרה בפסק הדין.

   רקע ותמצית פסק דינו של בית משפט השלום

3. המשיב ואחיו יהושע שריג (להלן: האח) היו שותפים במניות חברות (להלן: קבוצת שריג). המשיב טען כי משיקולי מס נרשמו לזכותו רק 10% ממניות קבוצת שריג ולשם מיצוי זכויותיו פנה למערער, על מנת שייצגו כעורך דין כנגד האח, שהיה מיוצג על ידי עו"ד פלום.

4. אין מחלוקת, כי בתחילת הייצוג, המערער ניסח הסכם שכר טרחה שנכתב בכתב ידו, וללא תאריך, עליו חתם המשיב ובו נכתב כך:

   " 1. אם ייגמר בגישור של שלומי שריג – 50,000 ₪ בצירוף מע"מ.

   2. אם עו"ד פלס ינהל את ההליכים המשפטיים (בין במשפט ובין בגישור) 400,000 ₪ בצירוף מע"מ לפי שלבים לאורך שלוש שנים (גם אם ייגמר לפני כן) – הסכום ישולם במלואו.

   3. אם יתנהל גישור בפני הרב בניהו לפני כל הליך משפטי יקבל עו"ד פלס 100,000 ₪ בצירוף מע"מ".

5. אין מחלוקת כי המשיב שילם למערער סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכר טרחה. המערער טען כי על המשיב לשלם לו שכר טרחה נוסף בסך של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ על פי סעיף 2 להסכם שכר הטרחה בטענה כי ניהל "הליך משפטי" בכך שהתנהל גישור בפני האח שלומי לאחר הבוררות וכן בכך שהגיש בקשה לאישור פסק בורר, אשר התקבלה ללא התנגדות.

6. בניסיון לפתור את הסכסוך בין האחים היה מעורב אח נוסף בשם שלומי (להלן: האח שלומי). המשיב ואחיו מינו את הרב בניהו שמואלי (להלן: הרב בניהו) כמגשר ולאחר מכן כבורר והתנהלו מולו בעצמם ללא עורכי דין. יחד עם זאת, תוך כדי הדיון ובעקבותיו, האח שלומי סיכם והעלה על הכתב כללים להסכם פירוק שיתוף בין המשיב ואחיו, אשר לא נחתם. ביום 30.10.13 נתן הרב בניהו פסק בורר (להלן: פסק הבורר). ביום 6.11.13 הגיש המערער בשם המשיב את פסק הבורר לאישור בבית המשפט המחוזי; ביום 26.11.13, בהיעדר התנגדות, הגיש בקשה למתן פסק דין אישור לפסק הבורר; וביום 27.11.18 ניתן פסק הדין המאשר את פסק הבורר.