ע"א 16374-04-16 מתקאל פואד נ' גורבאן ואח'

1.מדובר בערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ' דאוד) מיום 4.4.16, בגדרה נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר התייצבות בתיק אזרחי 20367-12-13.

2.התביעה שהונחה בפני בית משפט קמא עניינה פיצויים בגין הפרת הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 21.6.11, לפיו רכשו המשיבים מאת המערער מקרקעין בג'סר אל זרקא, עליהם בנוי בית מגורים. הואיל ובמועד חתימת ההסכם הנ"ל, זכויותיו של המערער במקרקעין לא היו רשומות על שמו בספרי האחוזה, הוא התחייב לרשום את המקרקעין על שמו לא יאוחר מיום 30.9.11. חרף התחייבות זו, לא פעל המערער לרישום זכויותיו ולכן הגישו המשיבים את תביעתם בגדרה עתרו, בין היתר, לחייבו בפיצוי המוסכם בסך 100,000 ₪ בגין הפרת ההסכם הפרה יסודית. בתביעתם ציינו המשיבים כי הזכויות במקרקעין נרשמו בסופו של דבר על שמם, אם כי רק ביום 29.9.2013, כשנתיים לאחר המועד שנקבע לכך בהסכם.

3.לישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בפני בית משפט קמא ביום 16.3.2015 לא התייצב המערער או בא כוחו. הדיון נדחה מספר פעמים עד שנקבע ליום 21.9.2015. אלא שגם במועד זה לא היתה התייצבות מטעם המערער ועל כן ניתן באותו מעמד פסק דין המחייב את המערער לשלם למשיבים את סכום הפיצוי המוסכם בסך 100,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. בפסק הדין צוין כי מדובר בישיבה שנייה ממנה נעדר המערער ובא כוחו, וכי בניגוד להחלטה שניתנה, לא הגיש המערער תצהיר עדות ראשית מטעמו ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשתו. בית משפט קמא הוסיף כי זו הפעם השנייה בה מבקש ב"כ המערער לדחות את הדיון בשל טעמים רפואיים וזאת מבלי שהוצג כל מסמך או תיעוד רפואי. לפיכך, החליט לדון בתביעה בהעדר המערער וקיבל את התביעה נגדו אגב חיובו בסכומים שפורטו לעיל.

המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש בקשה לבטלו.

4.בהחלטתו מיום 4.4.16, היא העומדת לערעור בפניי, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין. נקבע כי לא מדובר בביטול מחובת הצדק, שכן מועד הדיון היה ידוע למערער ובא כוחו הואיל והזימונים נשלחו כדין. לגבי ביטול פסק הדין, מתוך שיקול דעת בית המשפט, נקבע כי לא הוכח צידוק לאי התייצבות המערער לדיון. לא מדובר בהיעדרות מדיון אחד אלא באי התייצבות בשני מועדים שונים שנקבעו על ידי בית המשפט. לא זו בלבד אלא שהמערער אף לא ראה להגיש תצהירי עדות ראשית חרף החלטה שיפוטית שניתנה בעניין זה. זאת ועוד, גם אם נכונה טענת המערער כי בא כוחו התרשל וזלזל בהליכים המשפטיים, הרי שטענה זו יכולה להצמיח עילה להגשת תביעה מצד המערער כנגד בא כוחו ואין בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

לעניין סיכויי המערער להדוף מפניו את תביעת המשיבים נגדו, נאמר כי לא עלה בידי המערער להצביע על סיכויי הצלחה טובים, שכן הוא הסתפק בהפניה כללית לכתב ההגנה ובכך אין די. לאור זאת, נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין וזה נותר על כנו. מכאן הערעור.

5.ביטולו של פסק דין הניתן בהעדר אפשרי מחמת אחד משני טעמים חלופיים: הטעם הראשון, מחובת הצדק, וזאת מקום שדבק פגם בהליך כגון שלא היתה המצאה כדין. הטעם האחר, מכח שיקול דעת בית המשפט שאז בית המשפט נדרש לשתי שאלות – סיבת המחדל שהוביל למתן פסק הדין וסיכויי המבקש את ביטולו של פסק הדין להצליח בטיעוניו. נקבע כי לשאלה השניה חשיבות מכרעת. (ראו לדוגמא: ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה (27.11.2014); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (22.5.2012)(להלן: "פרשת חלה")).

6.אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה היה על בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן נגדו מחובת הצדק, שכן אין חולק כי בא כוחו זומן כדין לדיון אך לא התייצב. העובדה שהמערער עצמו מתגורר בחו"ל, אף אם היא נכונה, אין בה כדי להוביל למסקנה כי הוא לא זומן כדין שעה שבא כוחו, אשר הוסמך על ידו לייצגו ולקבל כתבי טענות בשמו, זומן כדין לדיון אך נמנע מהתייצבות. בנסיבות, אין לומר כי דבק פגם בהליך המוביל למסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.