ע"א 12678-04-16 מעוף הדרכה נתניה 2009 בע"מ נ' קאש אנד כארי שרותי מזון בע"מ

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת מיום 7.4.16 להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתא"ח 43628-12-14 , כבוד השופט גיא הימן, מיום 20.12.15, אשר נתן תוקף של פסק דין למסמך הנושא כותרת "הודעה על הסכמה ובקשה למתן פסק דין של פינוי", לחילופין עתרה המבקשת לביטול החלטת בית משפט השלום מיום 29.3.16, אשר דחה את בקשת המבקשת לביטול פסק דין, ולהורות לבית המשפט השלום לדון לגופה של הבקשה (ראו סעיף 39 לתצהיר).

רקע לבקשה

1. בין הצדדים התנהלו שתי תביעות: התביעה הראשונה- תביעה כספית (תא"ק 51287-11-14) להלן: "התביעה הכספית") והתביעה השנייה- תביעה לפינוי מושכר (תא"ח 43628-12-14) (להלן: "תביעת הפינוי"). כמו כן ניהלה המשיבה תיק הוצל"פ כנגד המבקשת בגין חוב נוסף.

2. הצדדים הגיעו להסכמות להסדרה של שתי התביעות וכן מלוא החוב בהוצל"פ ונחתם בין הצדדים הסכם פשרה במסגרתו נקבעו חובות המבקשת לפינוי המושכר ולתשלום החוב בשני תשלומים בהעברה בנקאית, הראשון בתוך 30 יום מחתימת ההסכם והשני בתוך 60 יום, והוא קיבל תוקף של פסק דין ביום 13.10.15 במסגרת ת.א. 51287-11-14 (להלן: "ההסכם המרכזי").

3. כדי למנוע כל ספק, הופקדה בידיו הנאמנות של עו"ד עזורה, בא כוחה של המבקשת, בקשה מוסכמת למתן פסק דין לפינוי כשהיא חתומה על ידי שני הצדדים תוך מתן הוראה בלתי חוזרת לעו"ד עזורה כי במקרה של הפרה עליו לפעול מידית ולהגיש לבית המשפט הבקשה לפסק דין פינוי.

4. לטענת המשיבה המבקשת הפרה את ההסכם הן בביצוע התשלום הראשון ששולם בהמחאה ולא העברה בנקאית ונמסר בשלושה ימי איחור, הן בביצוע התשלום השני, שגם הוא שולם בהמחאה שנמסרה באיחור של שלושה ימים, והן בפינוי שבעניינו פינתה המבקשת שלט שהותקן על ידה רק כחודש לאחר המועד.

5. המשיבה סברה שהמבקשת הפרה ההסכם כך שהיא רשאית להגיש לבית המשפט את הבקשה לפסק הפינוי ופנתה בדרישה לעו"ד עזורה לעשות כן. עו"ד עזורה סירב וטען כי אינו סבור כי קיימת הפרה מצד המבקשת אולם כתב במייל לב"כ המשיבה כך: "יחד עם זאת, היה ולטעמך קיימת הפרה, אתה יכול ושרשאי לפעול לפי המסמכים שבידך." המשיבה פעלה והגישה את עותק בהקשה לפסק דין החתומה שהייתה בידה וכך ניתן פסק הדין מושא ערעור זה.

   הבקשה להארכת מועד

6. המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אשר נתמכה בתצהירה של הגב' רויטל לוסקי, מנהלת המבקשת. בבקשה נטען כי מסמך ההסכמה החתום, שעומד בבסיס פסק הדין מיום 20.12.15 לא היה מוסכם, משום שלא הייתה הסכמה כי המבקשת הפרה את ההסכם המרכזי.

7. לטענת המבקשת במסגרת ההסכם המרכזי הגיעו הצדדים להסדר בדבר הפינוי ושני תשלומים של 31,666 ₪ כל אחד, התשלום הראשון בתוך 30 יום ממועד החתימה על ההסכם והתשלום השני תוך 60 יום ממועד החתימה, כאשר ההסכם היה צריך לקבל את אישורו של בית המשפט ועל כן תחולתו של ההסכם היא מיום 13.10.15 עת ניתן לו תוקף של פסק דין. לטענת המבקשת התשלום הראשון בוצע באמצעות שיק בהסכמת הצדדים, התשלום השני התעכב והופקד בידי ב"כ המשיבה ביום 14.12.15 וזאת בשל מחלה של הגב' לוסקי.