ע"א 10991-05-14 מועצה מקומית מג'אר נ' ג'מיל סרחאן בע"מ

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' הש' שושנה פיינסוד- כהן), בתיק 3097-07-10 מיום 27/3/14, שעניינו גובה ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת.

ייאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בשתי הערכאות, על יסוד הראיות שהוגשו בבית משפט קמא, אני רואה לדחות את הערעור.

2עסקינן בתביעה שטרית שהחלה בבקשה לביצוע שני שיקים אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 24/8/09, הראשון על סך 113,760.37 ₪, זמן פרעון 15/4/04 (להלן: השיק הראשון), והשני על סך 85,212.35 ₪, אשר זמן פרעונו 30/6/04 (להלן: השיק השני). המערערת טענה טענת "פרעתי" לגבי שני השיקים, והתיק הועבר לבירור בבית משפט קמא.

בית משפט קמא דחה את טענת המערערת לגבי השיק הראשון, וחייב אותה לפרעו לידי המשיבה. לאחר שהביע חוסר נחת מהראיות שהגישה המערערת לגבי השיק השני, קבע על פי מאזן ההסתברויות, כי הנתבעת אינה חייבת בפרעונו, שכן הוכח כי נפרע על ידה. משכך, חייב את המערערת לפרוע לידי התובעת את השיק הראשון, וכן הורה לה לשלם הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ (להלן: ההוצאות).

משציינו שני הצדדים בפני בית משפט קמא כי תיק ההוצל"פ שולם במלואו, הורה לרשם ההוצאה לפועל לעשות שימוש בסמכותו להסדרת המצב.

3.המערערת טענה כי לא היה מקום לחייבה בפרעון השיק הראשון מששילמה אותו במלואו, אך לא ערערה על פסיקתו של בית משפט קמא לעניין זה. ערעורה נסב על הוצאת המשפט ושכר טרחת עו"ד בנסיבות שצוינו. לטענתה, משנתקבלו טענותיה של המשיבה רק ביחס לשיק הראשון ותביעתה לגבי השיק השני נדחתה, יש לקחת עניין זה בחשבון לגבי גובה ההוצאות. ועוד, המשיבה גבתה את מלוא החוב בגין שני השיקים, על אף שהוחלט על עיכוב ביצוע ההליכים בהוצל"פ, ויהיה קושי לגבותו חזרה, נוכח היותה של המשיבה חברה בלתי פעילה, שהתקשתה להפקיד את הערובה להוצאות שהושתה עליה במהלך הדיונים.

4.המשיבה ביקשה לדחות את הערעור, בטענה כי סכום ההוצאות שנפסק הוא סביר בהתחשב בעובדה כי בתיק התקיימו דיונים רבים, הוגשו 44 בקשות שונות, נשמעו הוכחות, הוגשו סיכומים בכתב, הוצאו צווי הבאה לעדים מטעם המערערת ועוד. בנסיבות אלה מדובר בסכום סביר ולא בהוצאות עונשיות. יתר על כן, ציינה כי לאחר מתן פסק הדין הגישה המערערת בקשה לתיקון פסק הדין על ידי הקטנת סכום ההוצאות ושכר הטרחה, ובית המשפט קמא דחה אותה לגופה. בהתחשב בשווי הסעד המבוקש, בכמות העבודה שהושקעה ובמהותה, מדובר בסכום סביר.

דיון

5.ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בפסיקת הוצאות "המהווה פררוגטיבה של הערכאה הדיונית". הדבר יעשה רק לעיתים נדירות כאשר נפלה בפסיקת ההוצאות טעות קיצונית, פגם או פסול בשיקול הדעת, וככלל יש לערכאה הדיונית שיקול דעת בנדון. "הערכאה הדיונית היא זו שבפניה נשמע ההליך והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות". (ע"א 2287/00 שוהם מכונות ומבלטים בע"מ נ' הרר (5/12/05); ע"א 77/85 חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד לט(2) 592 (1985); ע"א 136/92 ביניש עדיאל נ' דניה סיבוס, פ"ד מז(5) 114; ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 (23/7/06)).