ע"א 10476-01-15 חינגה נ' קלימי

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת כאמלה ג'דעון) מיום 27.11.14, לפיו התקבלה טענת המשיב בדבר השתק פלוגתא שנוצר בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתיק 43991-08-13, והתביעה לפיצוי בשל רשלנות המשיב הנטענת על ידי המערער סולקה על הסף, ביחד עם תשלום הוצאות.

אני דוחה את טענת המערער, שפסק הדין אינו מנומק. פסק הדין נומק כדבעי.

אני דוחה את טענת המערער שלפיה אין להחיל השתק פלוגתא לפי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. הדין הוא שלמרות השוני בדרכי תפקודו של בית המשפט לתביעות קטנות לעומת בית משפט השלום, יש להחיל את הדוקטרינה של השתק פלוגתא על פי פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות (רע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' צ'מפיון מוטורס (20.10.06).

אני דוחה את טענת המערער, שלפיה לא התקיים התנאי להחלת השתק פלוגתא, שהוא קביעת ממצא פוזיטיבי. אמנם, בית המשפט לתביעות קטנות קבע בצורה כללית שהמערער לא הוכיח את טענתו להתרשלות המשיב וגרימת ליקויי בנייה עקב כך, אבל לצד אמירה כללית זו, קבע קביעות פוזיטיביות פרטניות המתייחסות לראיות שהוגשו.

לעומת זאת, אני מקבל את טענת המערער שההכרעה, הפוזיטיבית, בענין אחריותו של המשיב לליקויי הבניה, לא היתה דרושה להכרעה בתביעה הקטנה שעמדה בפני בית המשפט לתביעות קטנות. בהקשר זה אציין, שאף אחד מהצדדים לא צירף את פרוטוקול הדיון בפני בית המשפט לתביעות קטנות, שמא היתה בו הסכמה להרחבת חזית. על כן, יש ללמוד על השאלות השנויות במחלוקת, מכתבי בית דין – כתב תביעה וכתב הגנה. העובדה שבית המשפט בפסק הדין נכנס לעובי הקורה, דן בשאלה זו והכריע בה, אין בה כדי להרחיב את השאלות השנויות במחלוקת ולעשות פלוגתא שאינה חיונית להכרעה, פלוגתא שהיא חיונית להכרעה.

התביעה הקטנה שהגיש המשיב כנגד המבקש עסקה בתשלום שכרו של המשיב. בכתב ההגנה טען המבקש שהמשיב אינו זכאי לשכר הנתבע, וכי שילם לו יותר מכפי שהודה המשיב בכתב התביעה. לא היתה שום טענה של קיזוז עקב ליקויי בניה או טענה אחרת המצדיקה עיסוק בהתרשלותו של המשיב. המילים היחידות המתייחסות לנושא זה הן בסעיף 8, שם נטען שהיות ועבודת הפיקוח של המשיב לא היתה טובה, ובבית היו ליקויי בניה רבים, והוא לא רצה לקחת אחריות עליהם, החליט המבקש לתבוע אותו בבית משפט השלום. בהמשך, בסעיף 14 נאמר שהמשיב צריך להבין שכבעל מקצוע הוא יכול להיתבע ע"י הלקוח במידה ונכשל בעבודתו. לכך צורף עותק מהערכה כספית לתיקון הליקויים. נמצא, ששאלת אחריותו של המשיב לליקויי בניה לא הועלתה בבית המשפט לתביעות קטנות כשאלה שבמחלוקת. היא גם לא שימשה בסיס כלשהו לזכותו של המשיב לשכר שאותו תבע בבית המשפט לתביעות קטנות או לשלילתה.

על כן, מכיוון שההכרעה בנושא אחריותו של המשיב לליקויי הבניה לא היתה חיונית בבית המשפט לתביעות קטנות, לא התקיים תנאי זה להחלת השתק פלוגתא, ועל כן שגתה השופטת המלומדת כאשר קיבלה את הבקשה לסילוק על הסף עקב השתק פלוגתא.

לפיכך, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטתו של בית משפט השלום מיום 27/11/14 על קבלת בקשת המשיב לסילוק התביעה על הסף עקב השתק פלוגתא, על ההוצאות שנפסקו במסגרתה, ומחזיר את הדיון לבית משפט השלום, אשר ידון בתביעה לגופה.

המשיב ישלם למערער הוצאות המשפט בסך 5,900 ₪. המזכירות תחזיר למערער את הערבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיב.