אלמונית נ' עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף), מיום 6.2.18 בתא"ח 32073-01-17, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה (עמידר) וניתן כנגד המערערת צו לפינוי הדירה, הידועה כגוש 10123, חלקה 200, תת חלקה 6, ברח' עציון 10/2, בפרדס חנה-כרכור (הידועה גם כסמטת מרחבים 10/2, פרדס חנה-כרכור) (להלן: "הדירה").

ב.העובדות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:

בכתב התביעה שהגישה המשיבה, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, לבית משפט קמא, נטען, כי היא מנהלת ובעלת הזכויות בדירה.

על-פי הנטען, הדירה הושכרה ביום 14.9.1995 ב"השכרה ציבורית" על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 [להלן: "החוק"], למנוחה פלונית ז"ל, שנפטרה ביום 11.11.2015.

נטען בכתב התביעה, שלאחר פטירת המנוחה, ביום 13.11.2015, פלשה לדירה המערערת, שהיא בִּתה של המנוחה, ומאז היא שוהה בה ללא כל זכות שבדין, או לפי הסכם, ומבלי לשלם דמי שימוש ראויים.

צוין בכתב התביעה, כי בקשתה של המערערת להכיר בה כ"דייר ממשיך" - נדחתה, מכיוון שהמערערת אינה עומדת בדרישות החוק.

במסגרת ניהול ההליך טענה המשיבה, כי אִימהּ המנוחה של המערערת התגוררה בדירה לבדה משנת 2010, וכי המערערת לא התגוררה עם אִימהּ בדירה, לכל הפחות החל משנת 2009. לראיה מפנה המשיבה לכך, שבתמצית מרשם האוכלוסין לגבי המערערת נכתב, כי היא התגוררה בכתובת אחרת בפרדס חנה (ברחוב אילת) החל מיום 23.10.2008 ועד ליום 3.2.2011, ומכאן שהמערערת לא התגוררה בדירה בטרם פטירת אִימהּ ברצף מעל 4 שנים, ולכן אינה עומדת בקריטריונים של "דייר ממשיך".

ג.מנגד טענה המערערת, כי מאז שהוריה התגרשו, כאשר הייתה כבת 3, היא התגוררה עם אִימהּ . האם המנוחה קיבלה את הדירה מן המשיבה (עמידר) בשנת 1995, בהיות המערערת כבת 9, ומאז היא התגוררה בדירה עם אִימהּ , שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן בשנת 2015, בגיל 50, והמערערת מוסיפה להתגורר בדירה עד היום.

לטענת המערערת, לאחר פטירת אִימהּ , היא הגישה בקשה למשיבה, על מנת שיכירו בה כדיירת ממשיכה, ומכיוון שהיא התגוררה עם אִימהּ כל חייה עד למועד פטירתה, היא אינה חייבת להיות זכאית מכוח עצמה לדיור ציבורי, ודי בכך שהיא גרה עם אִימהּ מאז 1.8.2009 ועד ליום פטירתה. למרות זאת, דחתה הוועדה שמטעם המשיבה את בקשתה של המערערת, ובערעור שהיא הגישה על החלטת הוועדה, טרם התקבלה החלטה.

לטענת המערערת, לאחר שהיא השתחררה מן השירות הצבאי, הודיע נציג המשיבה לאִימהּ כי הואיל והמערערת השתחררה מהצבא, צפוי שכר הדירה לעלות באופן משמעותי.

לכן, לדבריה, המליץ נציג המשיבה לאִימהּ , כי המערערת תשנה את כתובתה במשרד הפנים, ובכך תימנע העלאת שכר הדירה. אולם, בפועל, המערערת לא עזבה את הדירה, והמשיכה להתגורר בה.

עוד טענה המערערת, כי כשנה לפני פטירת אִימהּ , הגישה האֵם בקשה לרכישת הדירה, ובחודש אוגוסט 2018 קיבלה האֵם תעודת זכאות לרכישת הדירה, והגישה בקשה לרכישת הדירה, אולם, מכיוון שהאֵם הייתה מאושפזת, המשיבה כלל לא דנה בבקשה.