סרסור נ' משטרה ירוקה

החלטה

בפהי בקשה להחזרת תפוס – משאית שבבעלות המבקש.

המשאית נשוא הבקשה נתפסה ביום 3.11.10 נהוגה ע"י אחיו של המבקש בשם ראמה, כשהיא פורקת פסולת בניין בשטח פתוח בכפר קאסם.

מהתיקים שהוצגו בפני בדיון עולה, כי אין זו הפעם הראשונה שמשאית זו, כשהיא בשליטת המבקש ואחיו ראמה, מבצעת עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים: המבקש ואחיו ראמה הורשעו ביום 29.4.09 בעבירת השלכת פסולת מאותה משאית מחודש מרץ 2006, כשהמבקש הוא הבעלים וראמה – הנהג, ונדונו למע"ת, קנס והתחייבות.

ב-11.3.09 שוב נצפתה המשאית, נהוגה ע"י ראמה אחיו של המבקש, שופכת פסולת בניין בכפר קאסם, ועל כך הוגש כתב אישום נגד המבקש ואחיו ראמה. המבקש טען בחקירתו כי המשאית שלו אך הוא לא מעורב בסידור העבודה של המשאית אלא אחיו ראמה, והוא רק מקבל דיווח בסוף היום. בעקבות מקרה זה, נתפסה המשאית ושוחררה על פי בקשת המבקש כנגד פקדון בסך 20,000 ₪.

המבקש ואחיו ראמה, שהיה הנהג במשאית בעת השלכת הפסולת, טענו בחקירתם כי המשאית אמנם רשומה על שם המבקש אך מי שמחזיק בה בשנתיים האחרונות ועושה בה שימוש שוטף להובלות חומרי בניין, הינו ראמה. מדברי המבקש בחקירתו משתמע כי למעשה הועברה הבעלות במשאית לאחיו ראמה בכפוף לתשלום החוב לבנק, והרישום במשרד הרישוי הוא פורמלי שכן לא ניתן לשנותו עד להסרת השעבוד על המשאית. אם כך הוא, הרי שהמבקש אינו בעל הדין הנכון לבקש החזרת התפוס, אלא ראמה. מאידך, אם הבעלות נותרה בידי המבקש אך בפועל הוא אינו מקיים כל פיקוח על הפעילות המתבצעת באמצעות המשאית, אלא מסר אותה לשליטתו של ראמה, וזאת ביודעו כי ראמה הורשע ונתפס בעבר מספר פעמים בהשלכת פסולת בניין מהמשאית, הרי שאינו יכול לנער חוצנו מהעבירות המתבצעות באמצעות המשאית.

לפיכך שוכנעתי כי החזרת המשאית לידי המבקש עלולה באופן סביר ביותר לגרום לסיכונים סביבתיים חמורים, ואין אמצעי חלופי - כגון הטלת ערבויות כספיות שלא הועילו במקרה הקודם - שיכול לאיין מסוכנות זו.

אשר לטענה, כי המבקש החל בהליכים למכירת המשאית לחברת לילוב אריה ובניו בע"מ, והצעת ב"כ המבקש כי המשאית תימכר לחברה זו: הוצג מכתב של החברה הנ"ל, לפיו פנתה החברה אל המבקש עוד בטרם תפיסת המשאית וסוכמו תנאים אשר הועלו על הכתב בזכרון דברים, אלא שהמבקש היה זקוק לארכה כדי להסיר את השעבוד הרובץ על המשאית לטובת הבנק, תנאי שדרשה החברה להשלמת העיסקה.

בהקשר זה ייאמר כי זכרון הדברים המוזכר במכתב לא הוצג בפני, ומכל מקום - מהאמור במכתב עולה כי חוזה מוגמר בין הצדדים לא נערך שכן השעבוד לא הוסר. ברי גם, כי תמורה כלשהי לא הועברה למבקש מהחברה ע"ח רכישת המשאית. מכאן שהעיסקה הנטענת טרם התגבשה, ודאי שלא הוחל בהוצאתה לפועל. מול הזכויות החוזיות הנטענות של הצד השלישי – החברה הנ"ל – שאינן במידרג גבוה, לאור העובדה שטרם העבירה כל תמורה למבקש, עומד האינטרס הציבורי בהחזקת המשאית כדי למנוע מהמבקש ומי מטעמו לבצע עבירות הפוגעות באיכות הסביבה באמצעות המשאית. תכלית זו תסוכל באם תימכר המשאית לצד שלישי, שהרי נקל להבין כי בכספי התמורה יוכל המבקש לרכוש משאית אחרת ולבצע באמצעותה עבירות דומות, ובאם תיתפס גם משאית זו בכף בעת ביצוע עבירה – יבקש למכור את המשאית לצד רביעי, וחוזר חלילה. טיעון כזה יש בו כדי לשמוט את הקרקע מתחת להליך תפיסת רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה, בהינתן שבכספי התמורה תמיד יכול בעל הרכב לרכוש רכב חלופי ולהמשיך בפעילותו המזיקה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה להחזרת התפוס, ומורה כי המשאית תוחזק בידי המשיבה עד תום ההליכים, בהם עתידה המשיבה לבקש חילוט המשאית באם יורשע הנהג.

ניתנה היום, ח' בשבט תשע"א, 13 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.