סרור ואח' נ' ב.אפשטיין ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות במעמד צד אחד, על תחליף המצאה לצורך המצאת המרצת הפתיחה נשוא התיק לידי המשיב 1, וזאת באמצעות הדבקת כתב בית הדין על המקרקעין נשוא התובענה וכן פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים בישראל, הכל בהתאם להוראת תקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

דברי פתיחה

על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, המבקשים הינם בעלי 4/5 חלקים במקרקעין ידועים כחלקה 72 בגוש 10032, רח' ארלוזורוב 31 חדרה (להלן: "החלקה"), המשיב 1 הינו מנהל עזבונו של המנוח ראובן קרדיבסקי ז"ל והבעלים של 1/5 חלקים מהחלקה, המשיבים הפורמאליים 2-5 רכשו מהמבקשים, בשנת 1994, חלק מזכויותיהם בחלקה והמשיב הפורמאלי 6 רכש מהמבקשים, בשנת 1009, חלק מזכויותיהם בחלקה.

הבעלים הנם בעלים במשותף בחלקה ואין כל הסכם המסדיר את היחסים ביניהם ובהמרצת הפתיחה מתבקש בית המשפט להורות כי יחסי השיתוף בחלקה יוסדרו על פי הסכם השיתוף המוצע על ידי המבקשים ואשר צורף להמרצת הפתיחה ולמנות את ב"כ המבקשים ככונס נכסים לביצוע כל הנדרש לצורך רישום הסכם השיתוף בלשכת רישום המקרקעין.

טענות המבקשים

המבקשים טוענים כי ניסו לאתר את המשיב בעבר לאורך מס' רב של שנים ועוד מהיום שבו רכשו את חלקם בחלקה. אך, כל מאמציהם העלו חרס. המבקשים אף פרסמו בעבר, בשלושה עיתונים שונים, דבר הבנייה בחלקה כפי שדרשו לעשות על ידי הוועדה לתכנון ובנייה אך שוב ללא הואיל.

המבקשים גרים בחלקה עוד בשנת 1995 ברציפות ומעולם לא הגיע למקום המשיב ו/או מי מטעמו הם אף ניסו לאתר את המשיב בשגרירות ארצות הברית בישראל ואף ניסיונם זה לא צלח.

על סמך ניסיונותיהם בהליכים אחרים כמפורט לעיל, מבוקש כעת להורות על תחליף המצאה להמרצת הפתיחה נשוא תיק זה.

דיון והכרעה

על פי תקנה 498 לתקנות סדר הדין (להלן: "התקנה"), אם נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או מקצתן : בהדבקת עותק שלו במקום נראה לעין שבבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה; בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי; בכל דרך אחרת שתיראה לו."נ

עולה, אם כן, מלשון התקנה, כי בנסיבות בהן לא ניתן לאתר את המשיב, רשאי בית המשפט להורות על המצאת המרצת הפתיחה על דרך של תחליף המצאה.ו

כעולה מנוסח התקנה, הותיר המחוקק את ההחלטה אם להורות על תחליף המצאה, אם לאו- לשיקול דעת בית המשפט. חזקה על בית המשפט, בבואו להפעיל שיקול דעתו, כי יבחן את התכלית אותה נועדה הוראת התקנה להגשים. תכלית ההמצאה הינה להביא לידיעת בעל דין את העובדה כי הוגשה כלפיו תובענה. לא בכדי, המחוקק ייחד פרק שלם, הוא פרק ל"ב לתקנות סדר הדין, להוראות שעניינן דרכי המצאת כתבי בי-דין, אשר כל תכליתן למנוע מצב, בו לא יהיה בעל דין מודע להליכים המתנהלים כנגדו, ותיפגע הגנתו. (ראו לעניין זה, בש"א (נצרת) 2009/05 במסגרת ה"פ (נצרת) 255/05, תק-מח 2005 (2), 6403).

בנידון דידן, המבקשים בעצמם, טוענים, כי לא ידוע להם היכן מענו של המשיב 1 ואינם יודעים אם מענו הינו בארץ או בחו"ל. אף בכותרת המרצת הפתיחה נרשמה כתובתו של המשיב 1 כדלקמן: "(תושב ארה"ב) מכתובת לא ידועה".

המבקשים בעצמם

על כן, מקום בו ייתכן כי מענו של המשיב 1 עצמו אינו בארץ אלא מחוץ לגבולות המדינה, ברי כי מתן הוראה על תחליף המצאה בדרך של פרסום בעיתון יומי המתפרסם בישראל והדבקת כתב בית הדין בחלקה, לא תגשים את התכלית העומדת בבסיס התקנה.ב

תחליף המצאה אמור למלא את התכלית הניצבת בבסיסו, ובהתאם יש לעשותו באופן אשר יאפשר להביא לידיעת המשיב 1, ככל הניתן, את דבר קיומה של תובענה זו.ו

לפיכך, מקום בו אין למבקשים כל ידיעה באיזו ארץ נמצא המשיב 1, אין בפרסום בעיתון ישראלי ובהדבקה על המקרקעין נשוא התביעה כדי לשמש תחליף המצאה נאות. שכן ברי, כי לא יהא בו כדי לשמש ככלי יעיל, אשר יביא את דבר הגשת התובענה לידיעת המשיב 1. (ראו בעניין זה ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי (בעריכת ד"ר שלמה לוין), מהדורה שביעית 1995, עמ' 252-253).נ

מכל מקום, שעה שבעל דין שוהה בחו"ל, נזקק בעל דברו ליטול ראשית היתר להמצאת כתבי בית דין לחו"ל.

ב