הנשיא יגאל פליטמן
לפנינו בקשת צד לדיון בתובענה על פי סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה (להלן - בקשת הצד), בה התבקש בית דין זה לעדכן את זכויותיהם של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות המנכ"לים, הגזברים, המהנדסים, המבקרים והמשפטנים המאוגדים באיגודים הפרופסיונאליים ובכלל זה לעדכן את זכויותיהם של המבקשים 6 ו - 7 , כך ש: רכיב מענק יובל, המשולם לעובדים הבכירים המועסקים בשירות הציבורי במדינה, ישולם גם הוא לאותם עובדים בכירים המועסקים ברשויות המקומיות; ישולם פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו גם לעובדים בכירים ברשויות מקומיות המועסקים בחוזה עבודה אישי ומבוטחים בפנסיה צוברת; יעודכן שכר העובדים הבכירים ברשויות המקומיות בהתאם לנתונים המתקבלים ממרשם האוכלוסין ולא מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לחלופין התבקש בית דין זה להורות למשיבים 1 ו - 2, הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן - הממונה) ומשרד הפנים (להלן - משרד הפנים), לקיים עם המבקשים דיאלוג ביחס לתנאי העסקתם בכלל וביחס לשלושת הרכיבים האמורים, בפרט.
המבקשים גרסו בבקשתם כי לבית הדין הארצי לעבודה נתונה הסמכות לדון בבקשת הצד, מאחר שמדובר ב"תובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים" (כקבוע בסעיף 25 (1) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969; להלן - חוק בית הדין לעבודה). זאת, נוכח העובדה כי המבקשים 1 - 5 הינם מי שרשאים להיות ארגון העובדים, בהיותם מייצגים את המספר הגדול ביותר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות. בבקשת הצד הובהר כי המבקשים 1-5, הינם גופים המאוגדים כעמותות, בהם חברים העובדים הבכירים ברשויות המקומיות, וכי בהתאם לתקנונם משמשים המבקשים 1-5 כנציגות המוסמכת לדון, בין היתר, בנוגע לתנאי העסקתם של העובדים הבכירים (להלן- המבקשים).
לחלופין טענו המבקשים כי לבית הדין מוקנית הסמכות העניינית לדון בבקשה גם מכוח סעיף 25(2) לחוק בית הדין לעבודה, נוכח תכליתה. זאת לאור הנפסק בפרשת אחדות (עס"ק 26445-09-13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל ואח'; להלן - פרשת אחדות) בו נקבע כי בשים לב לטיבו האמיתי של הסכסוך, אשר נבחן לאור תוכן הבקשה - מדובר בסכסוך בין ארגוני. המבקשים טענו כי הם מייצגים יחידות מיקוח מסוימות פרופסיונאליות בקרב עובדי הרשויות המקומיות המבקשים להעלות שאלה משפטית ביחס לתנאי עבודתם של העובדים הבכירים ולחלופין הכרה בהם כארגון מולם ינוהל דיאלוג ביחס לתנאי ההעסקה של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות. בנסיבות אלה, כך נטען, מדובר בסכסוך ארגוני שלבית הדין הארצי נתונה הסמכות העניינית. עוד טענו המבקשים כי בית הדין האזורי נעדר סמכות עניינית לדון בהליך, מאחר שהמבקשים אינם מהווים ארגוני עובדים יציגים ברשויות המקומיות.
בהחלטתי, מיום 20.10.14, הורתי למשיבים להגיש תגובתם לבקשת הצד, ובכלל זה להתייחס לשאלה האם מדובר ב"תובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי" בהתאם לקבוע בסעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה.
המשיבים 3-4, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות (להלן - מרכז השלטון המקומי ו- מרכז המועצות בהתאמה), בעמדתם מיום 28.10.14, התייחסו לשאלת הסמכות העניינית באמצעות הפנייה לנספח 20 בבקשת הצד (להלן - נספח 20), בו כתבו המבקשים כי "אומנם מרשי אינם מהווים כשלעצמם יחידת מיקוח ארגונית נפרדת, לדיון בתנאי העסקתם במישור הקיבוצי, אולם מעמדם של מרשיי, העובדה שהם מייצגים את מרבית העובדים הבכירים בשלטון המקומי בארץ, והצורך המהותי של עובדים אלה והן של השלטון המקומי בקיום יחסי עבודה תקינים עם העובדים הבכירים בשלטון המקומי, מחייב ניהול דיאלוג מתמשך עם מרשיי, ולו כמייצג מאות יחידים בעלי אינטרס זהה עם השלטון המקומי".
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.