ספודק נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה

בפני בקשה לפטור מעירבון.

ברקע הבקשה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת הרשמת הבכירה בבית משפט השלום מאיה אב גנים ויינשטיין שלא להעניק למבקש פטור מאגרת בית משפט, בהליך רע"א שהגיש על החלטת רשם ההוצל"פ.

לטענת המבקש, טעתה הרשמת הבכירה משלא התייחסה למצבו הכלכלי המצדיק מתן פטור מאגרה, וזאת בשל היותו מקבל קצבת הבטחת הכנסה, הכרזתו כמוגבל באמצעים והעובדה שקיבל פטור מאגרה בהליך דומה בשנתיים האחרונות. עוד טוען המבקש, כי טעתה הרשמת שקבעה כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור.

המשיב מתנגדת לבקשה, לטענתה, גם אם מצבו הכלכלי של המבקש מצדיק מתן פטור מאגרה, יש להבטיח את הוצאותיה בהליך הערעור, ועל המבקש לפרט את ניסיונותיו לגייס כספים מקרוביו. עוד טוענת המשיב כי צדקה כב' הרשמת משדחתה את בקשת הפטור מאגרה שכן המבקש ביקש לערער על החלטת כב' רשם ההוצל"פ לזמנו לחקירת יכולת, בטענה כי מצבו לא השתנה כלל מאז חקירתו הקודמת לפני כשנה.

המבקש בתשובה חזר על תיאור מצבו הכלכלי הקשה. בעניין סיכויי הערעור, הפנה המבקש להחלטה קודמת אשר זיכתה אותו בפטור מאגרה.

דיון והכרעה

מטרת העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף, כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקש לא התייחס לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביו לצורך תשלום העירבון ועל כן לא הניח תשתית מלאה לביסוס בקשתו לפטור מאגרה, הגם שאין חולק כי מצבו הכלכלי של המבקש, אשר קיבל פטור מאגרה בשנתיים האחרונות, הוכרז כמוגבל באמצעים ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה אינו בין המשופרים, ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג, זאת בין היתר לאור העובדה שמדובר בהליך ערעור על החלטה הדוחה את בקשתו של המבקש לפטור מאגרה, וזאת לאחר שנראה כי מצבו הכלכלי אכן הצדיק מתן פטור וכי החלטת הרשמת ניתנה בשל סיכוייו הנמוכים של ההליך. בעניין זה יוער כי עיון בבקשה שבפני מעלה כי המבקש העלה טענות נוספות כנגד החלטת רשם ההוצל"פ, מלבד הטענה כי אין צורך לבדוק מחדש את מצבו "כל שנה" ובין היתר בקשתו לביטול ההגבלות שהוטלו עליו ולביטול צו התשלומים אשר ייתכן שצירופם אכן עולה כדי הרף הנדרש להוכחת סיכויי ההליך הן לעניין בקשת הפטור מאגרה והן לעניין העירבון.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, זהות הצדדים וסיכויי הערעור, נחה דעתי, ובשים לב למצבו הכלכלי הקשה, כי יש להעמיד את הערבון של סך של 500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: