סער נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת 1 והנתבעת 2 המועסקת בה כמזכירה, לתשלום פיצוי בסך של 6,817 ₪ בגין התנהלותן , במסגרת ועדה רפואית אליה זומנה מרשתו.

אין חולק כי התובע שהינו עורך דין במקצועו, ייצג את הגב' כהן (להלן:"הלקוחה") בהליכים שהוגשו כנגד הנתבעת 1 במסגרתם זומנה לוועדה רפואית (להלן:"הועדה") ליום 17.2.11. אף בלתי שנוי במחלוקת כי הלקוחה התייצבה במועד ובשעה היעודה ומאחר והתובע אחר להגיע, סירבה להתייצב בפני הועדה בלעדיו וזומנה למועד אחר, כעבור שבועיים.

לטענת התובע הודיע ללקוחה על האיחור הצפוי וזו הודיעה על כך לנתבעת 2. עוד טען התובע כי משסירבה הלקוחה להתייצב בפני הועדה בלעדיו, קודם עניינו של מוזמן אחר ולא נגרם כל עיכוב בעבודת הועדה. בנוסף ציין התובע כי בעת הגעתו, בחלוף 30 דקות מהמועד הנקוב, המתינו מוזמנים נוספים לועדה וזו טרם סיימה את מלאכתה ועל כן לא היתה כל מניעה כי תאפשר ללקוחה למצות את יומה ולהופיע בפניהם כבר באותה העת.

לדברי התובע נהגו הנתבעות שלא כיאות כלפיו וכלפי הלקוחה ועל כן עתר לבית המשפט לקבל את התביעה במלואה ולפצותו בגין אובדן הכנסתו וכן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעות העלו תחילה טענות מקדמיות באשר לחוסר יריבות בינן לבין התובע וכי היה על התביעה להיות מוגשת על ידי הלקוחה. בנוסף טענו באשר לחיסיון תחתיו חוסה הנתבעת 2 מכוח סעיף 7 א' (א) לפקודת הנזיקין.

לגופם של הדברים טענו הנתבעות כי הלקוחה סירבה להתייצב בפני הועדה וכי לנוכח איחורו של התובע ומהלך עבודתה של הועדה וההוצאות הכרוכות בכך, לא ניתן היה לאפשר לו וללקוחה להתייצב בפניה עוד באותו היום.

עוד ציינו הנתבעות כי לאור עדות הלקוחה , אמורה היתה לשאת בשכר טרחת התובע בעבור התייצבות לועדה, בסך של 300 ₪ ועל כן הסכומים המבוקשים על ידו, הינם מופרזים בעליל.

הנתבעות עתרו לבית המשפט לדחות את התביעה.

דיון

4.התובע אמור היה לייצג את הלקוחה במועד שנקבע לה ואולם לא הופיע בשעה היעודה, אלא אך בחלוף 30 דקות ובגין כך סירבה הלקוחה להתייצב בפני הועדה. ואולם ניתנה לה הזדמנות נוספת לעשות כן, בחלוף שבועיים.

אצא מנקודת הנחה כי יש ממש בגרסת התובע שבעת הגעתו עדין לא סיימה הועדה את מלאכתה והמתינו מוזמנים נוספים. ואולם הגם שכך ובשים לב לעובדה כי התובע אחר בפרק זמן של 30 דקות, לא מצאתי כי קמה חובה על הועדה לסטות ממתחם הזמנים הקבוע מראש ולאפשר את קיום הפגישה בו ביום, על כל ההוצאות הכרוכות בכך מכספי הציבור ולא נמצא כל פסול באופן התנהלות הנתבעות.

לאור סך כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

כמו כן אני מורה כי התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסך של 1000 ₪.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.