ל' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

המנוח א' ל' (להלן – המנוח) הפעיל במשך שנים רבות סוכנות של הנתבעת. במסגרת ההתקשרות בין המנוח לבין הנתבעת, הסכימו הצדדים בזמן אמת כי לא ישררו ביניהם יחסי עובד-מעסיק. לאחר שהמנוח סיים להפעיל את הסוכנות, עותרת התובעת -שהיא אלמנתו – להכיר בכך שבין המנוח לבין הנתבעת שררו יחסי עובד-מעסיק. היא עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים ודמי הבראה שהגיעו לטענתה למנוח. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת ואת הסעדים אותם היא תובעת.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. בהתאם לתשתית עובדתית מוסכמת זו, המנוח הלך לעולמו ביום 9.10.17. בין המנוח לנתבעת שרר קשר חוזי מכוח חוזה שנכרת ביניהם ביום 6.8.96 (נספח א' לכתב ההגנה) (להלן – החוזה). במסגרת ההתקשרות בין המנוח לנתבעת, הפעיל המנוח סוכנות דואר בקרית אליעזר בחיפה. תקופת הקשר היתה החל מיום 6.8.96 ועד ליום 7.8.12.

שעות פתיחת הסוכנות לקהל היו: ימים א'-ב' מ-08:00 עד 12:30, ומ-15:30 עד 18:00; יום ג' מהשעה 08:00 עד 13:30; ימים ד'-ה' מ-08:00 עד 13:30 ומ-15:30 עד 18:00; ובימי ו' מ-08:00 עד 12:00.

מאפייני ההתקשרות בין המנוח לבין הנתבעת כללו, בין היתר, את המאפיינים הבאים: המנוח דיווח על עצמו כעצמאי לרשויות השונות; המנוח הוא ששכר מצד ג' את המבנה שבו פעלה סוכנות הדואר ושילם לא רק דמי שכירות עבור המבנה, אלא גם חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, ניקיון, וכן רכש פוליסת ביטוח; המנוח ביצע את העבודה באופן אישי אולם נעזר גם בבתו ובתובעת לביצוע העבודה; הציוד, הריהוט והמיכון התפעולי בסוכנות סופקו על ידי הנתבעת; המנוח היה כפוף לפיקוח נציג הנתבעת; המנוח נדרש להיות נוכח בסוכנות בשעות ובימים קבועים, בהתאם לקבוע בחוזה בין הצדדים; המנוח לא החתים כרטיס נוכחות; המנוח כן נדרש להודיע מראש במקרה של היעדרות בגין חופשה או מחלה ולמצוא מחליף במקרה כזה; ובעת שהמנוח נעדר מהפעלת הסוכנות בשל נסיעה לחו"ל, מצא מחליף במקומו.

באשר לתמורה ששילמה הנתבעת למנוח עבור עבודתו, אין מחלוקת כי התמורה ששילמה הנתבעת למנוח מדי חודש, שולמה לו כנגד חשבונית מס שהפיק המנוח על שם הנתבעת; התמורה שולמה בהתאם למכירות ולפעילות שבוצעה בסוכנות; מהתמורה החודשית ששולמה למנוח, ניכתה הנתבעת 6% בגין חלקו של המנוח לתגמולים והעבירה סכום זה לקופת גמל יחד עם סכום זהה המשקף את חלקה של הנתבעת לתגמולים; התמורה החודשית ששילמה הנתבעת למנוח כללה מע"מ, אולם לא נוכה ממנה מס הכנסה במקור שכן המנוח המציא לנתבעת אישורים מרשויות המס לפיהם הוא פטור מתשלום מס הכנסה; והתמורה החודשית הממוצעת ששולמה על ידי הנתבעת למנוח בשנה האחרונה לעבודתו, בערכי ברוטו וללא מע"מ, עמדה על 11,560.75 ש"ח.

ביום 29.5.12 אירע ניסיון שוד בסוכנות הדואר בה עבד המנוח. המוסד לביטוח לאומי קבע למנוח 15% נכות צמיתה בגין פריט ליקוי נפשי, בתחולה החל מ-1.3.15, וזאת בגין פגיעה בעבודה מיום 29.5.12. בסוכנות אירעו אירועי שוד קודמים בתאריכים 23.8.07, 10.8.08 ו- 30.12.08. המנוח הוא שהביא את הקשר בינו לבין הנתבעת לידי סיום, במכתבו לנתבעת מיום 5.6.12 (נספח ב' לכתב ההגנה).