סע"ש 9270-08-12 ואח'

1.ביום 27/12/15 ניתן פסק דין חלקי על ידי מותב בראשות כב' השופטת ורבנר שלפיו התקבלה תביעת התובעות שבכותרת באופן חלקי ונקבע כי התובעות זכאיות שתוספת בריאות הציבור בלבד, תילקח בחשבון בעת חישוב שכרן עבור התורנויות שביצעו בבית החולים בנהריה, וכי הן זכאיות להפרש בהתייחס לתקופה שטרם התיישנה במועד הגשת תביעותיהן לבית הדין.

2.לאור האמור לעיל נקבע בפסק הדין החלקי כי על הצדדים להגיש תחשיב מפורט, בהתייחס לתוספת הנ"ל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין החלקי, עם העתק במישרין שיועבר בין הצדדים.

עוד נקבע כי ככל שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמה בנוגע לסכום ההפרשים המגיע לתובעות, יינתן פסק דין משלים על יסוד הסכמתם (כפוף כמובן, לשמירת זכותו של כל צד להגיש ערעור בנוגע להכרעה העקרונית).

למקרה שלא תהיה הסכמה על הסכומים, ונוכח פרישתה של השופטת ורבנר מבית הדין לעבודה, נקבע כי התיק יועבר למותב אחר לצורך השלמת פסק הדין, באשר לסכומים המגיעים לתובעות, ובמידת הצורך, לצורך מינוי חשב שכר.

עוד נקבע כי סכום ההוצאות יפסק במסגרת פסק הדין המשלים.

3.בהמשך לכך, הועבר התיק להמשך הליכים בפני מותב בראשות הח"מ וכמתחייב מפסק הדין החלקי, הוגש תחשיב שנערך על ידי התובעות באשר להפרשים המגיעים להן, וזאת בערכים נומינאליים ועל פי מיטב הבנתן של התובעות.

בתגובה לתחשיב התובעות הוגשה הודעת הנתבעת בצירוף תלושי סימולציה ולפיה, נכון ליום 31/12/15 זכאית התובעת 1 – ד"ר יאנה צ'רניקוזינסקי להפרשים בסכום כולל של 176,635 ₪ ברוטו, ואילו התובעת 2 – ד"ר אירנה אהרונוב זכאית להפרשים בסכום כולל של 157,303 ₪ ברוטו. בתגובה לכך הודיעו התובעות כי נוכח אמצעי החישוב היעילים והמדוייקים יותר המצויים בידי הנתבעת, התובעות מקבלות את חישוב הנתבעת ומבקשות לפסוק להן את הסכומים כאמור.

4.בהחלטת אב"ד המותב מיום 3/2/16 נקבע כי משאין חולק לגבי סכום ההפרשים, יינתן פסק דין בהתאם לסכומים כמבואר לעיל. כמו כן הופנו הצדדים לכך שעל פי פסק הדין החלקי נקבע כי סכום ההוצאות יפסק במסגרת פסק הדין המשלים, ועל כן ניתנה ארכה לשני הצדדים באופן הדדי להגיש תמצית טענותיהם בכתב בסוגית הוצאות ההליך, וזאת בהיקף שלא יעלה על עמוד וחצי.

5.וכך לטענת התובעות בקצירת האומר, עוד קודם להגשת התובענה וגם לאחריה נעשו ניסיונות להגיע להסדר פשרה עם הנתבעת על מנת למצות המחלוקת מחוץ לכותלי בית הדין אך אלו נדחו כולן; כי בלית ברירה נאלצו התובעות לנהל הליך משפטי מורכב, שכלל שתי ישיבות דיון מוקדם, ושתי ישיבות הוכחות, הגשת תצהירי עדות ראשית, וכן הלאה הליכים שהיו כרוכים בשעות עבודה רבות ומאמצים רבים.

אי לכך עתרו התובעות לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור הולם שיבטא את המאמצים והעבודה הרבה שהושקעו בניהול ההליך, וכן את משכו של ההליך ומורכבותו.

6.הנתבעת מנגד, הבהירה כי היא שוקלת הגשת ערעור לנוכח פסיקות סותרות של בתי דין אזוריים בסוגיה זו; כי מבוקש להתחשב בכך שמדובר בסוגיה עקרונית הן לגבי מעמדן של הוראות ביצוע ביחס להסכם קיבוצי והן באשר להתנהלות הצדדים להסכמים קיבוציים במשך שנים רבות; וכי נוכח השלכות הרוחב של המחלוקת בתיק זה לא היה מנוס אלא לנהל את ההליך לטובת האינטרס הציבורי.

אי לכך עתרה הנתבעת שלא להשית עליה הוצאות בתיק זה.