ג'בר נ' עמית דברי מאפה קפואים (2003) בע"מ

עניינה של התביעה בזכויות התובע בעד תקופת העבודה וסיומה.

ליבת המחלוקת בשתי סוגיות. הראשונה, האם הנתבעת היתה רשאית לשלול את פיצויי הפיטורים של התובע על סמך בדיקת פוליגרף, שכן לשיטתה לתובע היתה "היכולת והמניע לחבל במוצריה". השנייה, האם צו ההרחבה בענף האפייה חל על הנתבעת.

התשתית העובדתית

1.התובע החל לעבוד ביום 6.9.2015 במפעל הנתבעת.

2.סמוך לתום העסקתו של התובע בשורות הנתבעת, התובע נתבקש לעבור בדיקת פוליגרף, בשל החשד במעורבותו בהחדרת ברזלים וזכוכיות לבצק קפוא. התובע לא התנגד לעצם הבדיקה.

3.ביום 17.9.2017 התובע עבר בדיקת פוליגרף במכון פוליגרף "יוחאי קטרון".

4.ביום 17.10.2017 זומן התובע לשימוע ביום למחרת בשעה 07:45, בעילת "אי עמידה בנהלים ובעיות משמעת".

5.ביום 18.10.2017 נערך לתובע שימוע בפני נדב כרמי, מנהל מחלקת אריזה במפעל (להלן- נדב). בפרוטוקול השימוע נכתב תחת "העילות להפסקת העבודה מצד המעסיק": "בדיקת פוליגרף לא תקינה". תחת "תגובת העובד" נרשם: "1. אני יודע אמרתי כל האמת. 2. אין לי משהו נוסף לספר. 3. מבחינתי תוצאה של בדיקה היתה צריכה להיות 100% אמת."

6.ביום 22.10.2017 פוטר התובע מעבודתו. באותו יום נמסר לו מכתב פיטורים בזו הלשון:

"בהמשך לשימוע שנערך ביום 18.10.2017 ובהמשך לשיחת פיטורים מיום 22.10.2017, הרינו להודיעך על פיטוריך. הפיטורים יכנסו לתוקף לאחר מתן תקופת הודעה מוקדמת בת 21 ימים, דהיינו ביום ה- 11.11.2017. פדיון הודעה מוקדמת והבראה ישולם בשכרך האחרון בגין חודש 11/2017. מותנה במסירת אישור כניסה ליישוב ברקן במיידי. מועד תחילת יחסי העבודה הוא ביום 6.9.2015 ומועד סיומם הוא ביום 11.11.2017."