סע"ש 7752-06-15 בית הארכיב בע"מ נ' דאוד

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות והתיישנות.

2.לאחר ששקלתי את הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי כי אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף אלא להורות למשיב לתקן את תביעתו בשים לב לתקופת ההתיישנות, ואלה נימוקי.

2.1הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

מכאן שאם נמצא שנפל פגם בכתב התביעה הניתן לתיקון אין למחוק את התביעה על הסף ויש להורות על תיקונה.

2.2לענין טענת היעדר יריבות: המבקשת טענה שלא העסיקה את המשיב וכי מעסיקתו הייתה חברת הארכיברים בע"מ. המבקשת אף צירפה תלושי שכר שבהם רשומה חברת הארכיברים כמעסיקה. עם זאת בדוחות הנוכחות נרשם "בית הארכיב שירותי גניזה וארכיון", כך שלכאורה קיימת סתירה בין שם המעסיקה בתלושי השכר לביןם השם המעסיקה בדוחות הנוכחות. בנסיבות אלה קיים צורך בשמיעת ראיות בנוגע לזהות המעסיקה ולכן לא ניתן לסלק את התביעה על הסף בהיעדר יריבות.

עם זאת, אני סבורה כי על המשיב לשקול אם ברצונו לתקן את כתב תביעתו על דרך של צירוף נתבעת נוספת (חברת הארכיברים בע"מ) נוכח המסמכים שצורפו לבקשה ולכתב ההגנה.

2.3לעניין טענת ההתיישנות: קיימת מחלוקת בית הצדדים מהי תקופת עבודתו של המשיב. המשיב טען שעבד מחודש אפריל 2005 ועד חודש דצמבר 2010 בעוד המבקשת טענה שהוא הועסק מחודש אוגוסט 2004 ועד חודש נובמבר 2008.

עם זאת, אף אם נקבל את גרסת המשיב ולפיה סיים לעבוד בחודש דצמבר 2010, הרי שבשים לב לכך שהתביעה הוגשה ביום 3.6.2015 חלק נכבד מהרכיבים שנתבעו התיישן. התביעה לפדיון חופשה התיישנה במלואה בהתאם לסעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 וכן התביעות לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות, לדמי חגים, לנסיעות ולהפרשות לפנסיה התיישנו עד ליום 4.6.2008.

2.4לא נעלמה מעיני טענת המשיב ולפיה בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות טרם חלפה תקופת ההתיישנות, אלא שדין טענתו להידחות. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי אם נעלמו מעיני התובע העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שאינן תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תחל תקופת ההתיישנות רק לאחר גילוי העובדות. בענייננו, העובדות המקימות את עילות התביעה - תקופת העבודה, התשלומים המשולמים מידי חודש בחודשו ונסיבות סיום יחסי העבודה - היו ידועות למשיב בתקופת עבודתו שהסתיימה לטענתו בחודש דצמבר 2010 ולכן סעיף 8 לחוק אינו חל.

בנוסף, לא ניתן לעשות שימוש בסעיף 9 לחוק ההתיישנות מכיוון שהעובדה ששולמו לתובע חלק מזכויותיו, לטענתו, אינה מהווה הודאה בקיומה של זכות, שכן התשלומים שולמו בתקופת העבודה ובסמוך לסיומה.

בנסיבות אלה, רכיבי התביעה בגין תקופת עבודה שקדמה לחודש יוני 2008 - התיישנו.